ייסורי הפרידה מהשטחים הכבושים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בתגובה על "אשרי העם" מאת ישראל הראל ("הארץ", 24.2)

נראה, כי ישראל הראל מסרב להפנים את העובדה, כי מעשה ההתיישבות/התנחלות בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים היה משגה קשה מראשיתו. הראל מחזיק בשקר רב השנים, כי התיישבות אזרחית בשטחים הכבושים, יש בה כדי למנוע פגיעה בתחנת הכוח בחדרה או בנמל התעופה בן-גוריון. הראל נזקק לביקור חפוז ונרגש של משלחת של ראשי הליכוד מארצות הברית ולתיאור נוכחות של 30 משפחות ועוד כמה אמנים כדי לשכנע בצדקת ההתנחלות.

עם זאת אני מבין את תחושת אותו חלק בעם ישראל שהלך שבי אחרי חזון רבניו ואחרי עגלתם של פוליטיקאים, אשר הובילו את מהלכי ההתיישבות לאורך עשרות שנים, בלא בקרה, בלי ראיית הנולד, בלא התייחסות לעוולות שנגרמו לאוכלוסייה פלשתינית שנמצאה ונמצאת עדיין תחת כיבוש ישראלי ומתוך בזבוז של מיליארדי דולרים.

צר לי על הראל ועל חבריו לדרך, אשר היו והינם מלח הארץ, על כי השקיעו את עצמם במעשה אשר נולד בחטא ואחריתו מי ישורנה. צר לי על דור ההמשך שלהם, אשר נולד אל מציאות הזויה, ונידון, שלא באשמתו, לחוות את ייסורי הפרידה מאדמה לא לו. לא לנו.

יעקב שפירא

מבשרת ציון

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ