בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא במקרה קוראים לו "כותל הדמעות"

תגובות

באחרונה גברו הקולות, האומרים כי הרפורמים, נשות הכותל וגם הציבור החילוני צריכים להשאיר את הכותל הישן לקנאים ולעבור לרחבה החדשה.

תזכורת היסטורית: הכותל המערבי נחשב, כידוע, למקום מקודש לעם ישראל. "לעולם אין שכינה זזה מן הכותל המערבי", שיננו דורות של יהודים בגלויות. מתחילת המאה הקודמת נהפך הכותל המערבי גם לאתר שהתמקד בו המאבק היהודי-הערבי בארץ ישראל. הערבים עשו הכל כדי למנוע את התפילות, להפריע למתפללים ולשבש את הסדרים המסורתיים הנהוגים בו. הבריטים נתנו את ידם לדבר.

בעקבות ועדת חקירה בריטית מיוחדת, שבאה להכריע בעניין ההסדרים היהודיים המסורתיים, זכו הערבים לניצחון, וידנו היתה על התחתונה. נאסר, בין היתר, על היהודים לקרוא בתורה או לתקוע בשופר. הערבים, מעודדים מניצחונם, ערכו מדי פעם גם פרובוקציות שונות, כמו "החדרת" נשים בקרב המתפללים, בניסיון לעורר תגובות חריפות ולמשוך את המשטרה הבריטית "להשליט סדר" באתר. במשך 19 שנה "נפתר" הסכסוך: לא היתה ליהודים גישה לאתר המקודש.

במלחמת ששת הימים שוחרר הכותל, בסיעתא דשמיא ובגבורת לוחמי צה"ל, ועכשיו נצטרך כנראה שוב ועדת חקירה - אולי של האו"ם? - שתכריע בנושא המחלוקת על ההסדרים הייחודיים המסורתיים. האירוניה היא, ששיטות הפרובוקציה לא השתנו: כאז כן עתה, "מחדירים" מדי פעם נשים לרחבת הכותל, לא במקום שיועד להן בעזרת הנשים, במטרה לעורר תגובות חריפות. ועכשיו אף מנסים ליצור רחבה חדשה לשירות "הזרמים המתקדמים", ולהותיר את הרחבה הישנה לשמרנים, אנשי הריאקציה החשוכים הדבקים במסורת העתיקה. אולי לא במקרה נקרא האתר גם "כותל הדמעות".

מאיר פרוש, ח"כ

הכנסת, ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו