מימון למאבקים ציבוריים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

בתגובה על "אם אין כסף אין יש"ע" מאת נחמיה שטרסלר ("הארץ", 25.2)

נחמיה שטרסלר רוצה, כמוני, לראות את סיום הסכסוך הישראלי-הפלשתיני. יותר מכך, אני רוצה לראות את ישראל חוזרת לקו הירוק, ללא יוצא מהכלל, אבל שטרסלר רוצה למנוע מהמתנחלים שימוש בכספי ציבור לצורך מאבקם וכאן הוא טועה. העובדה שהקופה הציבורית נמצאת בשליטת הרוב אינה אומרת כי למיעוט אין זכויות בכספי הקופה, לפחות בחלק היחסי שלהם (אני מדבר אך ורק על מאבק חוקי).

מדובר בנושא שהוא נשמת אפה של דמוקרטיה מודרנית. בעבר אפשר היה לנהל מאבקים דמוקרטיים על פי החוק בעלות סבירה. בימינו דבר זה אינו אפשרי עוד. העלויות של מסע הסברה תקשורתי גבוהות עשרות מונים. כדי להשיג אפקט ציבורי משמעותי יש לגייס עשרות אלפי בני אדם לאורך זמן. אין די בהפגנה חד פעמית, גם כזאת שמשתתפים בה מאות אלפי בני אדם. כדי לעשות מסע הסברה ציבורי מוצלח בנושאים חשובים דרושים אורך נשימה ואמצעים שאינם עומדים לרשות הציבור. המוסדות הדמוקרטיים פתוחים להשפעה של שכבה דקיקה ועשירה. כל יתר הציבור יכול להשפיע רק בבחירות - וזה לא מספיק.

לדעתי, יש לבנות מנגנון מימון למאבקים ציבוריים ולעגן אותו בחוק. רק כך אפשר לבנות דמוקרטיה שאינה על הנייר בלבד.

עמית הרפז

ראש פינה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ