בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הניצולים הגיעו, רק הח"כים לא באו

תגובות

אני מתבייש. מעולם לא הרגשתי כה מושפל כמו באזכרה לראול ולנברג שהתקיימה במליאת הכנסת ב-1 בפברואר. באזכרה נכחה אחייניתו של אדם אציל זה, שישבה ביציע והשקיפה על הכיסאות הריקים בפרלמנט היהודי. הכנסת קיימה אזכרה לאדם שסיכן את חייו למען הצלת אלפי יהודים בהונגריה, אך פרט לשר הבינוי והשיכון יצחק הרצוג שום חבר ממשלה לא ראה לנכון לכבד בנוכחותו את ישיבת האזכרה. במליאה נכחו רק מספר קטן של ח"כים, שדיפדפו בניירות שלפניהם או היו שקועים בשיחה. כן נכחו כמה מכובדים של "יד ושם" ומומחים בחקר השואה, לצד קהל הניצולים שבאו לכבד את זכר מצילם.

מעמד זה תואר כ"אזכרה חגיגית במליאה". למטרה זו הביא "יד ושם" (מחלקת הסברה והנצחה) מאות אנשים מבוגרים, רובם ככולם מעל גיל 75, ניצולי שואה שטרחו ובאו עם מקלות ההליכה שלהם ועל גבם תרמיל כבד - הסבל והזיכרונות מהימים ההם. בקושי רב עלו על האוטובוסים מוקדם בבוקר ונסעו במשך שעות כדי להיות באזכרה.

האם היו לח"כים ולשרים ישיבות כה חשובות באותו יום שלא היתה כל אפשרות, ואפילו לשעה קלה, להגיע לאולם המליאה כדי להתייחד עם זכרו של מי שהציל יהודים ממוות אכזרי בידי הנאצים והפשיסטים ההונגרים?

אני עצמי ניצול שואה ועברתי שבעה מדורי גיהנום. אירגנתי את נסיעתם של אחי לכנסת,והם באו למרות גילם המופלג, חולים וחלשים, כדי לכבד את זכר ולנברג.

יש לברך את אנשי "יד ושם" על יוזמתם ומאמציהם לקיים יום זיכרון זה.

אברי (אברהם) רוביצ'ק

נהריה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו