בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אבי רעיון לימוד הדף היומי

תגובות

בתגובה על "לומדים 2,711 'דפים יומיים', ומתחילים מהתחלה" מאת יאיר שלג ("הארץ", 1.3)

בכתבה צוין, כי אבי רעיון "לימוד הדף היומי של הגמרא" היה הרב מאיר שפירא, רבה של ישיבת חכמי לובלין. על פי ידיעתי, אבי הרעיון היה הרב משה מנחם שפיבק אב בית הדין של דאלשיץ מחבר הספר "מטה משה".

בשנת תרפ"א (1921) בחודש כסלו (כשנתיים וחצי לפני "הכנסייה הגדולה") הוציא לאור הרב אלכסנדר זושא פרידמן חוברת של עיתון חרדי חדש: "דגלנו" (ביטאון צעירי אגודת ישראל). פורסם בו מאמר ושמו "הצעה נכבדה" מאת הרב מנחם שפיבק, שהתגורר בעיירה דאלשיץ, ובו כתב, כי לנוכח העובדה "שנהרסו ונחרבו בתי מקדש... שנתרוקנו כל המקומות שרבצו ולמדו בהם תורה לרבים וכל הישיבות והקבוצות, חברות קניין ספרים, תיקון ספרים, ש"ס וכו' חדלו ופסקו לגמרי... יהיה מי שיהיה סוחר, פועל, אומן או שכיר יום, וסתם מוטרד בעסקיו, ובאיזה מקום שיהיה יקבעו זמן בין תפילת מנחה למעריב ללמוד בחבורה דף גמרא... וכל חבר מחויב לקבל על עצמו שילמוד בכל יום דף גמרא...".

בעת כינוס "הכנסייה הגדולה" העלה הרב מאיר שפירא את רעיון "הדף היומי", שהתקבל בכל הקהילות. הוא לא הזכיר את הרב שפיבק ולו במלה אחת. הרב שפיבק שלח לו מכתבים בעניין.

בעת חגיגת הנחת אבן הפינה של ישיבת חכמי לובלין השתתף גם הרב שפיבק, שהיה רב העיר קראסניבראד הקרובה ללובלין. הוא נפגש עם הרב שפירא והעלה את הנושא לפניו. הרב שפירא ביקש ממנו שיירד מהעניין. הוא שלח לו מכתב התנצלות, ובו הביע צער על הפגיעה בו, אבל מעולם לא פירסם את הדברים. הרב שפיבק נרתע מלפרסם את העובדות הללו בשל חשש מפגיעה ברב.

הרב שפיבק ומשפחתו נספו באושוויץ.

ידוע לי, כי בנו, ישראל אריה שפיבק, נלחם כל השנים לתבוע אל עלבון אביו. את הדברים הללו למדתי מנכדתו של הרב שפיבק.

יוסי נינווה

כפר סבא

*

בתגובה על הידיעה "הציבור החרדי ציין השלמת מחזור של קריאת התלמוד" מאת עמירם ברקת ("הארץ", 2.3)

ברצוני להעיר על טעות בידיעה: לא "קריאה", אלא "לימוד". יש הבדל גדול ביניהם.

על מגילת אסתר אומרת המשנה "מגילה נקראת", אבל תלמוד לומדים, מתעניינים, מקשיבים, מתעמקים, מחדשים. לא בקריאה גרידא מדובר, אלא במפעל לימודי אדיר, החדור באהבת התורה והמצוות, שבו משתתפים רבבות בכל העולם.

שלום גולד

ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו