בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צדדים חיוביים במשרות האמון

תגובות

הזעם שעוררה בציבור החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר הצעת חוק פרטית, שמטרתה הפיכת תפקידים בכירים בשירות הציבורי למשרות אמון פוליטיות, אינו מביא בחשבון מרכיב, הלוקה בחסר, הדרוש למשטר תקין. יש, לכאורה, התנגשות בין שני צרכים חיוניים: הימנעות מפוליטיזציה של המינהל הציבורי ומתן סיוע לשרים, ליישם את ההתחייבויות שלהם ושל מפלגותיהם לציבור שבחר בהם. דוגמה לבעיה זאת התגלתה במשרד הפנים בתקופת כהונתו של השר לשעבר אברהם פורז. הוא ומפלגתו התחייבו לציבור בוחריהם, בין היתר, לנקוט גישה ליברלית יותר במקרים מסוימים בעניין מתן אזרחות ישראלית. (למשל, מתן אזרחות ישראלית לאב או לאם, לא יהודים, של עולה המשרת בצה"ל). אלא שהוראות השר בנושא לא מולאו משום שעובדים מסוימים במשרד, שהתמנו על ידי ממשלות קודמות בעלות השקפה שונה, התנגדו להן.

בזמן כהונתו של מנחם בגין כראש ממשלה היו השרים רשאים למנות חמישה מינויים פוליטיים במשרותיהם: מנכ"ל המשרד, שני עוזרים פרטיים לשר, ראש לשכה (או מזכירה ראשית של הלשכה) ונהג פרטי של השר. אבל הניסיון הוכיח כי מספר המינויים האמור אינו מספיק. התברר, למשל, בתקופת בגין כי היו מקרים שבהם מאמצים של שרים להפרטת מפעלים ממשלתיים מסוימים (בהתאם למצע הליכוד בבחירות לכנסת) סוכלו על ידי עובדים שמינו ממשלות קודמות.

יש להתייחס אם כן להחלטת ועדת השרים האמורה בפחות זעם, ולמצוא את האיזון בין שני מרכיבים חיוניים למשטר תקין. ייתכן שראוי להכניס שינויים מסוימים ברשימת המשרות הכלולות בהצעת החוק, אבל העיקרון תוך שמירה קפדנית על פרופורציה הוא חיובי דווקא.

עו"ד יצחק ברמן, לשעבר יו"ר הכנסת ושר התשתית

תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו