בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחד המאמינים

תגובות

בקשתו של האפיפיור ממאמיניו שיתפללו למענו בגלל בריאותו הרופפת מזכירה לי את התכתבותי לפני כמה שנים עם הכס הקדוש ברומא, שתחילתה במכתב שבו ביקשתי להעלות בקתדרלת פטרוס הקדוש את זכרו של כהן הדת באומגרטן, שהיה כומר העדה הקתולית בעיירת הולדתי ונעורי בטרנסילווניה. שמו מעיד עליו שהיה ממוצא גרמני; על היותו איש החסד והרחמים מעידים כמה ממעשיו.

אבי המנוח, שלמה זלמן קליין, היה רב הקהילה היהודית במקומנו, רב אורתודוקסי בזקן ופיאות. מן השמים ריחמו עליו, והוא נפטר באוקטובר 1942, בן 81, וכך נחסכו ממנו אימי הגירוש לאושוויץ. בהיותו רב הקהילה, בהלווייתו הושם ארונו תחילה ברחבת בית הכנסת, שם הספידוהו כמה מעמיתיו, רבני קהילות אחרות. הכומר הקתולי, שהרגיש צורך להשתתף בהלוויה, בכבוד האחרון ל"קולגה" היהודי, ביקש רשות לומר גם הוא מלות הספד. וכמובן, בקשתו מולאה.

סיפור זה מעיד על מהותו האנושית של האיש, בדומה לפעולה אנושית מרחיקת לכת עוד יותר שלו. זה היה כאשר הוליכו את יהודי המקום, מישישים ועד תינוקות, כאלף נפש, לתחנת הרכבת לשילוח לאושוויץ. כשהשיירה שלהם עברה בחזית הכנסייה התייצב הכומר באומגרטן לפני צלב העץ שבחזית הכנסייה, שעליו היה הצלוב מצויר בצבעים, וזעק לקלגסים מוליכי היהודים, בהצביעו על הצלוב: "קחו גם אותו, גם הוא יהודי!"

את סיפורו של כהן הדת באומגרטן שלחתי לפני כמה שנים במכתב מפורט לוותיקן בלוויית השאלה, שמא הוא ראוי להיות מועלה לדרגת קדוש הכנסייה. את התשובה, במכתב, קיבלתי חתומה בידי מזכירו של מנהל לשכת האפיפיור. התשובה היתה: הם יתפללו לזכר הכומר באומגרטן וגם לזכר אבי, הרב קליין. תשובה זו הרגיזה אותי, והיה בה משום חילול שמו וזכרו של באומגרטן.

דוד גלעדי

תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו