בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כל היש

תגובות

מכתבו של ירמיהו יובל מגייס לעזרתו את "דעת המו"ל (הקיבוץ המאוחד) שדיווח לי על עשרות אזכורים בתקשורת". עשרות אזכורים? אולי. אף לא מאמר אחד, בשום כתב-עת, או מוסף, ובשום אירוע פילוסופי, גם לא במגרש הבית, להוציא את מאמרו המבריק של עודד שכטר.

יובל מכנה את מי שכתב את המאמר ב"מטעם" "דוקטורנט בשם עודד שכטר". המומחה לפילוסופיה חסר התואר, שפינוזה, מבקש להתווכח באמצעות תארים פורמליים. שכטר כתב את הדיסרטציה שלו במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת שיקגו, במקום היוקרתי ביותר בארה"ב, על מלגה.

ובכן, מבלי לסקור כאן את כל מה שכתב "דוקטורנט בשם עודד שכטר" על תפיסת האימננטיות המלאה פגמים אידיאולוגיים אצל יובל, ראוי להזכיר לפחות פגם אחד, העוסק ישירות בענייני אי-שליטתו של יובל בעברית, וניסיונו להשליט על העברית העשירה משלו את הרדוקציה הציונית (זו הרי אחת מטענותיו של "דוקטורנט בשם עודד שכטר").

יובל מסביר מדוע ויתר על התרגום של קלצקין לאקסיומה הראשונה באתיקה: "כל היש". כך אומר יובל: "כל היש, אינו מבטא לשון רבים". אינו מבטא לשון רבים? ובכן, משיב לו על כך "דוקטורנט בשם עודד שכטר": "הצורה הלשונית שבה בוחר קלצקין לבטא את הכימות, לא רק שאין היא מדויקת פחות, אלא היא מדויקת להפליא, למי שאוזנו איננה ערלה ללשונות העברית (...). זוהי בדיוק צורת הרבים, שאותה מבקש יובל, והיא משמשת הן כשהאמור הוא פועל והן כשהוא בשם עצם. כך לדוגמה, 'כל האומר לי לירד ממנה, אני מטיל עליו קומקום של חמין', 'כל האומר רחב רחב מיד נקרי', 'כל הראוי לבילה - אין בילה מעכבת בו, וכל שאין ראוי לבילה - בילה מעכבת', 'כל האומר כירושלים לא אמר כלום', וכיו"ב לאין ספור בגמרא, בספרות חז"ל, בדברי הראשונים והאחרונים; אבל לא רק בהם, אפילו בתנ"ך - שאומץ בידי הלאומיות הפרוטסטנטית היהודית, קרי, הציונות החילונית - מופיע 'כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון', וכן 'כל השומע יצחק', וגו'" ("מטעם" 1, עמ' 106).

וזו הטענה הפשוטה ביותר נגד יובל. ליתר לא כאן המקום ולא אני הדובר.

יצחק לאור

עורך "מטעם"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו