שאלות לאוניברסיטה הפתוחה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

בתגובה על "האוניברסיטה הסגורה" מאת אסתר זנדברג ("הארץ", גלריה, 10.3)

נראה לי, שאם רצתה אסתר זנדברג לכתוב ביקורת אורבנית ולהתייחס למיקום שנבחר, הרי המועד לעשות כן היה בתחילת התכנון, שזנדברג היתה אמורה להיות ערה לו.

אשר לצד הארכיטקטוני - לבד מקובץ סיסמאות לא נאמר דבר. לא לסיור במבנה הוליכה את הקורא הכותבת, אלא הציגה לפניו צרור של טענות שרובן עלומות שם.

זנדברג טוענת, כי אילו היו "עובדי האוניברסיטה" נוכחים בכנס הפתיחה, הם היו "בלי ספק מפירים את השתיקה" שנקטו משתתפי הכנס ומרבים בשאלות. מתבקשת הקושיה, מדוע זנדברג, שנכחה בכנס, לא הציגה שאלות לעדה כרמי? הלא היתה יכולה לפחות להיות לפה לאותם עובדי אוניברסיטה ולאפשר לאדריכלית להשיב על אותן שאלות (חלקן מעניינות) שהיא מעלה בכתבתה.

דן מירקין

תל אביב

*

בכתבה נכתב על כנס שיזם איגוד המהנדסים ובו הוצגו התפישות התכנוניות של האוניברסיטה הפתוחה. מפליא הדבר, שבמפגש של מהנדסים ומתכננים לא עלה נושא תכנון התחבורה ודרכי הגישה לאוניברסיטה וממנה, שהעדרם פוגע באיכות החיים של תושבי העיר ובבטיחות נסיעתם.

הקמת האוניברסיטה היתה כרוכה בבניית מגדלי דירות בני 14 קומות, ששינו את אופיה התכנוני של העיר. 440 היחידות שנבנות יוסיפו לתנועה כ-500 מכוניות בשעות העומס. כל זאת בנוסף ל-700 כלי רכב של עובדי האוניברסיטה וכלי רכב של סטודנטים ומבקרים, והתשתית הקיימת של שכונת מגורים שלווה.

להקמת האוניברסיטה קדמה התנגדות של התושבים, הנמשכת עד היום. גם המועצה הארצית לתכנון הכירה בצדקתם והטילה מגבלות בתקנון הבנייה, המונעות את המשך הפיתוח של השטח עד למציאת פתרון תחבורתי כולל לאזור שיהיה מקובל על התושבים.

כיום אין עדיין פתרון להקטנת עומס התנועה ואפשרות יציאה מחניית האוניברסיטה לכיוון צפון, אלא דרך צומת רעננה מרכז. הדבר מכביד על התנועה בשכונה וגורם סבל רב לתושבים ולעובדי האוניברסיטה.

צר לי, שמתכנני האוניברסיטה התייחסו בכנס אך ורק לארכיטקטורה החיצונית והפונקציונליות הפנימית, ולא לקשר הסביבתי עם העיר ולהיבטים התחבורתיים של האזור, ולפגיעה הקשה באיכות החיים של תושבי העיר.

יריב קרומר

רעננה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ