בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מינויים ראויים בלי מכרז

תגובות

בתגובה על "את מי משרת חוק הג'ובים" מאת יצחק זמיר ("הארץ", 9.3)

לא מצאתי במאמר הוכחה, כי המכרז הוא השיטה הטובה ביותר למינוי לתפקידים. כל שאני יודע הוא, שהמינוי באמצעות מכרזים הוא רע. בסופו של דבר, זהו כסות למינוי "תקין" כי הנבחר בדרך כלל ידוע ומוכר לבוחר, ואין משמעות לוועדה כשלעצמה, וודאי לא למכרזים תפורים.

מינויים "פוליטיים" אינם בהכרח ג'ובים, אלא כלי למימוש השקפת עולם אשר מקבלת את כוחה מהבוחר. אותו מינוי פוליטי יוחלף אם הממנה יוחלף. לכן הבוחר "הריבון" יכול לקבוע שהמשפיעים על חייו ייקבעו לפי רצונותיו.

בעבר הנושאים במשרות האמון היו מתפטרים מיד עם חילופי שלטון, אלא אם ביקשו מהם להישאר. באחרונה, בעקבות פסיקות בית הדין לעבודה, היו מנכ"לים שלא רצו להתחלף (למשל, מנכ"לית משרד החינוך ומנכ"לית משרד המשפטים) משום שראו את עצמם כמינוי מקצועי, ולכן סירבו להתפטר.

וזה שורש הרע. שיטת הממשל הבריטית, הדוגלת ב"סיוויל סרוויס", אינה טובה דיה כדי להתמודד עם סדרות של מינויים משפחתיים (ראו משרדים שהיו בשליטת ש"ס) או משרדים שהיו בשליטת מפא"י ההיסטורית. לא ברור כי כל המינויים הם טובים וראויים. יש לזכור, כי השיטה היא שריד של המנדט הבריטי, ולא בחירה טבעית של הריבון המקומי.

לכן לא צריך להיכנס לקיבעון מחשבתי. יש לאפשר להרחיב את מסגרת המינויים ל"משרות אמון" עוד לתפקידים רבים, כמו ממונה על מחוז במשרדים השונים, כדי שההשפעה ורצון הבוחר יבואו לידי ביטוי. כל נבחר ייאלץ להתמודד עם תוצאות המינויים ולבחור מינויים ראויים - כי בכיסאו מדובר.

אחז עפר

בנימינה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו