חיזורי שלום מזויפים

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

התסיסה של השבועות האחרונים בלבנון, שהחלה בעקבות רצח רפיק אל-חרירי, מצדיקה את התגובה הקרירה והמסויגת של ממשלת שרון לאיתותים הנמרצים שהגיעו מדמשק בחודשים האחרונים לחידוש שיחות השלום עם ישראל.

בישראל היו לא מעטים במערכת הפוליטית ובמכוני מחקר שיעצו לממשלה להיענות ברצון לחיזורים ממדינה ערבית, שהיא אחד האויבים העיקשים של ישראל.

הגישושים לחידוש שיחות השלום לא נבעו מאינטרס סורי עליון להחזיר לריבונות סורית את רמת הגולן. שטח זה אינו עומד בראש מעייניהם של קובעי המדיניות בדמשק, אלא המשך הבטחת הנוכחות וההשפעה הסוריות בלבנון. חיזורי השלום היו מהלך טקטי שנועד להדוף את הלחץ האמריקאי-הצרפתי על סוריה לסיים את נוכחותה הצבאית והמודיעינית בלבנון.

במקרה של שיחות שלום עם ישראל, הסורים היו בוודאי טורחים לציין כי סוגיית נוכחותם בארץ הארזים תידון ותושפע מהתקדמות השיחות השלום על ישראל, כך שאין טעם לבצע כל מהלך של נסיגה לפני שהושג הסדר פוליטי כלשהו עם ישראל.

התקדמות משמעותית בשיחות אלה היתה בוודאי מצריכה תיווך אמריקאי פעיל, כפי שנעשה בשני סבבי השיחות האחרונים עם סוריה ב-1996 וב-2000. ארצות הברית רואה בשנתיים האחרונות את סוריה כחברה חדשה בציר הרשע המתארך מטהרן עד פיונגיאנג. כל זאת בגלל הסיוע הסורי לכוחות העיראקיים המזוינים המתנגדים לנוכחות האמריקאית, ובגלל המעורבות הסורית בלבנון. לפיכך, ודאי שאין לארה"ב אינטרס לפתיחת שיחות שלום בין ישראל לסוריה ולתיווך בין הצדדים.

היענות ישראלית כיום להצעת הסורית תיצור מוקד של חיכוך והעדר הסכמה עם ממשל בוש, שלאחר ייצוב המצב בעיראק מעמיד את הסוגיה הסורית-הלבנונית בראש מעייניו במזרח התיכון. היענות זו תשרת ניסיון של משטר הבעת העלאווי בסוריה להציל את שרידי נוכחותו בלבנון, לנוכח לחץ בינלאומי שרק יילך ויגבר.

יעקב הכט

חיפה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ