בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פתאום מתייחסים בחומרה

תגובות

תפריט הענישה על סרבנות בצה"ל, שהוציא ראש אכ"א לקראת ביצוע תוכנית ההתנתקות, מבטא תפישה נכונה, המתייחסת בחומרה יתרה לתופעה ומציעה עונשים ממשיים, ובראשם שלילת דרגות מקצינים סרבנים.

התפריט ראוי, אבל מדיף ריח רע של אפליה. הסרבנות אינה תופעה חדשה. היא מטרידה את צה"ל והחברה הישראלית כבר 25 שנה, מאז מלחמת לבנון. שנות דור ישראל מתמודדת עם עריקה מהמלחמה בטרור, בלבנון וביש"ע. עד כה צה"ל התייחס לכך בסלחנות מתמיהה.

והנה, דווקא עכשיו מחליט צה"ל להגיב בחומרה על הסרבנות להשתתף בעקירת יישובי חבל קטיף וצפון השומרון. אכן, הסירוב הזה הוא חמור וראוי לגינוי, אבל העריקה מהמלחמה בטרור חמורה שבעתיים.

המלחמה בטרור היא מימוש המטרה שלשמה צה"ל קיים ולשמה חיילי צה"ל מתגייסים - הגנה על ביטחון המדינה ושלום אזרחיה. זו מלחמה באויב המפעיל טרור נגד אזרחים וילדים. בעקירת היישובים מופעל צה"ל לביצוע משימה שאינה ייעודו, ולא לשמה התגייסו אליו החיילים.

צה"ל עתיד לפעול לא נגד אויב, אלא נגד אזרחים ישראלים, נגד מתיישבים יהודים. תמוה הוא, שצה"ל, שהתייחס בסלחנות לסרבני המלחמה בטרור, נזכר פתאום להגיב בחומרה דווקא מול סרבנות העקירה.

אורי הייטנר

אורטל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו