זוכה לאמון הנהלות התיאטרון

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בתגובה על "אוכלים את החסכונות" מאת ציפי שוחט ("הארץ", גלריה, 17.3)

בראיון עם ציפי שוחט מלין המחזאי יהושע סובול על כך שמחזותיו אינם זוכים לאמון הנהלות התיאטרון. הריני מבקש להעמיד דברים על דיוקם.

ועידת יהדות, ישראל והעולם: מתיקון שבועות לתיקון עולם

"עד ראייה" הועלה באולם החזרות של הקאמרי על פי בקשתו המפורשת של הבמאי האוסטרי, פאולוס מאנקר, שנבחר על ידי הנהלת התיאטרון על דעת סובול, ובא מחו"ל כדי לביים את המחזה. על פי דרישת הבמאי, עוצב חלל תיאטרוני מיוחד.

אשר לטענה כי המסר של המחזה הוצנע - ההיפך הוא הנכון. במסגרת ההצגה יזמנו דיונים ציבוריים בסוגיות שמעלה ההצגה בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה, בתי ספר תיכוניים וארגוניים חברתיים. דיונים אלה נועדו הן לבני נוער והן לקהל הרחב, ובמרביתם גם סובול השתתף.

אשר להצגה "נפש יהודי", שהועלתה תחת ניהולי וניהולו האמנותי של עמרי ניצן באוקטובר 1982 בתיאטרון העירוני חיפה, המחזה הוזמן במיוחד מסובול ליום תיאטרון ארוך לנוער בנושא האנטישמיות, ולפיכך הופקה ההצגה מחוץ לתוכנית הרפרטוארית של אותה שנה ומעבר לתקציבו השוטף של התיאטרון. שיבוצה המהיר למסגרת הרפרטוארית מחוץ לתכנון היה הבעת האמון הגורפת ביותר של הנהלת התיאטרון.

גם המאמץ השיווקי שנעשה בשעתו בתיאטרון עירוני חיפה כדי להביא את בשורת המחזה לקהל היה חסר תקדים במושגי הימים ההם. לא הסתפקנו בהפקה הישראלית ויזמנו את העלתה בעברית לבמות החשובות ביותר בעולם: פסטיבל התיאטרון של אדינבורו, פסטיבל ברלין ופסטיבל התיאטרון של שיקגו. את הפריצה שלו בזירת הדרמה העולמית חייב סובול גם למסירות ולדבקות של התיאטרון העירוני חיפה אז.

אנו מעריכים את סובול וגאים להציג את יצירותיו, אבל נבצר ממני להבין כיצד סובול עצמו אינו עד ראייה אובייקטיווי בנוגע להצגותיו בישראל.

נעם סמל

מנכ"ל התיאטרון הקאמרי של תל אביב, לשעבר מנכ"ל תיאטרון עירוני חיפה

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ