בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משאבים לטיפול בניצולים

תגובות

בתגובה על "משקיעים באבנים במקום בלבבות" מאת עקיבא אלדר ("הארץ", 17.3)

כמי שמעורה הן ב"עמך" (השתתפתי במשך כמה שנים בשתי קבוצות תמיכה וזה שנים מתנדב ב"עמך") והן ב"יד ושם" (מתנדב במוסד ומשמש איש עדות כבר כמה שנים), וגם כניצול שואה, אני מבקש לחלוק על הכותרת של כתבתו של עקיבא אלדר ועל הקביעה המשתמעת ממנה, שלפיה היה מוטב להשקיע בלבבות במקום באבנים. האם האשמה לא מוטלת על אותם רשויות ואנשים שאינם מקציבים את המשאבים הנחוצים לטיפול בניצולי השואה?

יד ושם פתח עתה את המוזיאון החדש, שמומן בחלקו הגדול מתרומות: האבנים וקירות ורצפות הבטון הן רק העטיפה של המוצגים. בתערוכה מספרים מאות רבות של חפצים אותנטיים את סיפורם של הנספים ושל השורדים.

נראה שגם בשנת 2005 יש ניצולי שואה שלא זוכים לטיפול נפשי נאות, למרות מאמציהם ועבודתם המסורה של צוותי "עמך" ושל אנשי מקצוע. האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית למי שמונע מהם את הטיפול בגלל שיקולים תקציביים.

נניח ליד ושם להמשיך בפועלו החינוכי המבורך למען הכלל, נעודד אותו להעמיק את המחקר על השואה, לחנך ולהביא את הנוער לכיתות הלימוד ומאות אלפי המבקרים מהארץ ומחו"ל למוזיאון: אל ניתן לנושא הכאוב לרדת מסדר היום ולשקוע בתהום השכחה.

אהוד לב

ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו