בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נדחקים לסוף התור

תגובות

בתגובה על "סקר: זקנים ועניים מחכים יותר לרופאים" מאת רן רזניק ("הארץ", 3.3)

קראתי את הכתבה והתחלחלתי. האומנם החברה הישראלית הידרדרה עד כדי אובדן מוחלט של נורמות בסיסיות?

הרי הנורמה של תור, שלפיה האדם שבא ראשון מקבל שירות ראשון בלא הבדל דת, גזע, מין, גיל, מצב כלכלי, היא נורמה בסיסית כל כך. איך הגענו לכך?

התשובה היא פשוטה. מי שמכתיב את הנורמות בישראל הוא בית המשפט העליון. ובבית המשפט העליון קבעה השופטת דליה דורנר (בפסק דין בג"ץ 1836/02), כי "סדר הקדימות לפי מועד ההגעה בבחינת כל הקודם זוכה, איננו נורמה".

השופטת דורנר מוסיפה וקובעת, כי "שוויון מוגדר כנקיטת יחס שווה כלפי שווים ויחס שונה כלפי שונים", והיא מתירה יחס שונה כאשר השונות היא רלוונטית.

אם אלה הנורמות שמכתיב בית המשפט העליון - מה לנו כי נלין, שזקנים נדחקים לסוף התור עם העניים בעוד העשירים מועברים ישר לראש התור?

ולכן גם המסקנה היא פשוטה: אוי לנו, אם שונות נהפכת לרלוונטית בחברה שלנו. בשנות 2000 - איזה סיכוי נשאר למקדים? לזר? לזקן? לחלש? לעני?

ראובן סדנאי

חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו