בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תקווה רגעית למאבק אזרחי

תגובות

סיום המאבק הסטודנטיאלי המתוקשר היה צפוי לכל מי שהיה מעורב בו. השותפות עם נשיאי האוניברסיטאות עצרה את התנופה הספונטנית הראשונית וסימנה את קו הסיום ואת תג המחיר: קבלת תוספת תקציבית של מאות מיליוני שקלים. מי זוכר, שדיברו על חברה אזרחית ועל פוליטיקה אחרת (שאינן מתיישבות עם מעשה הדיל הלילי של יוסף לפיד)?

וכך נהפכו השבועות האחרונים שלפני התקציב לחג "דמוקרטי" סקטורלי של סחטנות תקשורתית ופוליטית. יש תחושה קשה של אנרכיה שלטונית ושבירת קודים אזרחיים של סולידריות וכבוד.

מאבק הסטודנטים הפיח איזו תקווה רגעית כי נשמעו בו צלילים של מאבק אזרחי לשינוי מהותי בסדרי עדיפויות. אלא שציבור הסטודנטים ככלל הוכיח, שהסטריאוטיפים החבוטים שנקשרו לראשו בדבר חוסר אכפתיות וחוסר אנרגיה - נכונים. עם זאת היו גם צלילים אחרים, שאולי עוד ייהפכו לסימפוניה שלמה.

אבי דבוש, סטודנט

רבדים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו