יהודה ל. ורנר
יהודה ל. ורנר

בתגובה על "צפרדע שנכחדה לפני 60 שנה הופיעה מחדש" מאת צפריר רינת ("הארץ", 17.11)

בצדק פורסמה בארץ הבשורה, שהצפרדע עגולשון שחור-גחון כלל לא נכחדה; בשורה שתסעיר ותשמח את כל מי שחרד למגוון המינים ומתוסכל מתמותת הדו-חיים. אך הואיל ומדובר בנושא מדעי בעיקרו, רצוי להעמיד את הידיעות על דיוקן.

מדור הזירה

באוניברסיטה העברית בירושלים נמצא האוסף הלאומי של דו-חיים וזוחלים. התחיל אותו ישראל אהרוני ז"ל לפני הקמת האוניברסיטה. בשנים 53'-73' שימשתי כעוזר באוסף, עזרתי בו, וב-73'-99' אצרתיו. על בסיסו הוריתי קורסים ייחודיים על דו-חיים וזוחלים לתלמידי בוגר ומוסמך.

המין התגלה ב-1940 על ידי הדוקטורים החברים ז"ל היינריך מנדלסון (מהמכון הביולוגי-פדגוגי תל אביב) והיינץ שטייניץ (מהאוניברסיטה העברית), אבל המין תואר ופורסם רק ב-1943. הפרסום התעכב כי ההתלהבות של מנדלסון מהכתיבה נפלה בהרבה מהתלהבותו מזואולוגיה.

הכל מציינים בערפול, שהצפרדע נעלמה בשנות ה-50. למעשה היא נמצאה בכלל רק פעמיים. ב-1940 נמצאו שתיים, באורך של 40 מ"מ ובאורך של 27 מ"מ. מנדלסון התעקש להחזיקן בחיים, והגדולה אכלה את הקטנה; אחר כך היא נלקחה לירושלים ונהפכה לאבטיפוס של המין.

ב-1955 מצא ד"ר מיכאל קוסטא ז"ל (מסמינר "אורנים") פרט באורך של 80 מ"מ, גודל חריג ביחס לסוג (ובזה עיקר ייחודו של המין) והפקידו בירושלים (רק באוסף זה מיוצגים כל מיני הדו-חיים והזוחלים שבישראל).

לפיכך לא היתה משמעות סטטיסטית להעדר תצפיות נוספות בעגולשון. לידיעתי, איש לא חיפש אותו בטכניקה הנדרשת לפי התנהגות יתר מיני העגולשון. לא התייחסתי למין כנכחד, ופעמים מספר ניסיתי להניע את רשות הטבע והגנים לערוך חיפוש נכון.

שלא כפי שנכתב, איכות המים במקום שופרה בהזרמת מי מעיינות - במקום מי בריכות-דגים משומשים.

פרופסור אמריטוס לזואולוגיה

המעבדה להרפטולוגיה

האוניברסיטה העברית, ירושלים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ