בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שקיפות, גם מימין וגם משמאל

תגובות

בתגובה על "רוב העמותות שאינן חייבות בפרסום פרטי תורמיהן - ימניות וחרדיות" מאת ניר חסון ("הארץ", 12.6)

ניר חסון כותב על העמותות שזכו ל"יחס מועדף" מרשם העמותות ופטורות מפרסום שמות התורמים להן. 16 העמותות המוצגות בכתבה הן ברובן חרדיות; שתיים מהן יכולות להיקרא עמותות "ימניות", ושתיים אחרות יכולות להיחשב כ"שמאלניות".

עמותה אשר זכתה ל"יחס המועדף", אך אינה מופיעה בכתבה היא עמותת "חותמים מחדש", שהוקמה מ"ייסודה של הקרן החדשה לישראל" (אך היא עמותה עצמאית).

למעשה, הקרן החדשה לישראל, בעלת תקציב שנתי הגדול מ-30 מיליון דולר, מחקה את רישומה כעמותה ישראלית, ובכך פטרה את עצמה מחובת דיווח על תרומותיה למדינת ישראל.

למרות זאת, השיוך הפוליטי של עמותות אינו רלוונטי כלל לעניין שקיפות מקורות המימון. כל הארגונים הלא-ממשלתיים צריכים לחשוף את מקורות המימון שלהם לפני הציבור הישראלי.

נושא זה חשוב במיוחד בעיקר כשמדובר במימון המגיע מאירופה ומממשלות זרות שונות, אשר במקרים רבים מתקבל בערוצים לא שקופים. שיפור רב בתחום זה ניכר באחרונה עם יישום חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה", שנחקק ב-2011.

שקיפות כלכלית ו"זכות הציבור לדעת" הן מעקרונות הליבה של הדמוקרטיה, בלי קשר לאידיאולוגיה פוליטית.

נשיא NGO Monitor

ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו