שוודיה, אני באה

סיון גל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
סיון גל

לא מפריע לך שהוא לא יהודי? זו השאלה הראשונה ששואלים אותי רוב הישראלים כשהם פוגשים אותי ואת בן זוגי השוודי. האם היתה אותה שאלה מתקבלת על הדעת בשוודיה? לא מפריע לך שהיא יהודייה - ספק רב.

אני יהודייה אזרחית המדינה, שירתתי בצבא, עושה מילואים, ממלאת את חובות המדינה ואף לומדת עבודה סוציאלית. נאבקת לעמוד בכוחות עצמי במדינה שבה ההצלחה והאושר שלי הם הדאגה האחרונה על סדר היום.

בשנה האחרונה הכרתי זוגות "מעורבים" שונים. חלקם נאלצו להינשא בחו"ל כדי לקיים מערכת יחסים בארץ עם בת או בן זוג זרים, אחרים נאלצו לעזוב את הארץ לטובת מדינה בעלת מדיניות הגירה סובלנית יותר, כדי שיוכלו לחיות בשלווה, מחוץ לברית הנישואים, עם בחיר לבם.

שוודיה רוצה אותי ומוכנה להעניק לי אזרחות קבועה כתושבת, אפשרות לקבלת דרכון שוודי בתוך חמש שנים, לימודי שוודית על חשבון המדינה ושלל פינוקים אחרים.

המבצר שיצרה הציונות הוא בלתי חדיר להפרעות מהסוג הלא-יהודי. בסופו של דבר, שר הפנים של מדינת ישראל רוצה אותי נשואה, ולגבר יהודי. ואם לא יהודי, לפחות גוי שעבר גיור.

ואני שואלת: היכן הגבול בין השקפה ציונית המבקשת לקיים רוב יהודי, יש שיאמרו בצדק, במדינת ישראל, לבין השקפה צרת אופקים, מגבילה וגזענית? האם זוהי דרך הישועה של העם היהודי?

לי לא מפריע שהוא לא יהודי, גם לא מפריעים לי יהודים. לא מפריעים לי נוצרים. לא מפריעים לי מוסלמים. מפריע לי וכואב לי, שמפריע לשר הפנים. אז קדימה, לשכוח את הציונות ולשים את הפטריוטיות בצד. שוודיה, אני באה.

נתקלתן במקרה דומה? גם אתן שוקלות לעזוב לשוודיה? הגיבו כאן

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ