בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם מיצי שלי שבה הביתה

הכתבה "מיצי שובי הביתה" עוררה תגובות קוראים, שמלמדות שלא רק חיית המחמד המייללת "הולי" שבה מהמרחקים. לאסי - מאחוריך

תגובות

בתגובה על “מיצי שובי הביתה” מאת פאם בלאק

כושר הניווט החתולי

הכתבה על “חתולת בית שאבדה בטיול משפחתי והצליחה למצוא את ביתה ממרחק של כ–300 ק”מ” החזירה אותי לספרו של אנטולי קוזנצוב “באבי יאר” ‏(עליו הוא מעיד שכל שנכתב בו הוא אמת‏). קוזנצוב מספר בו על החתול “טיטוס”, רעו וחברו מילדות, שהורחק בימי המלחמה על ידי סבו ליער מרוחק, מכיוון שלדעתו ניזון החתול מ”לחם חסד”.

בפעם הראשונה הסיע הסב את החתול בחשמלית למרחק 15 ק”מ, ומשזה חזר כעבור כשבוע, נתרתח הסב, שׂם את החתול בשק והסיעו למרחק רב, משם הופיע “רק כעבור שלושה חודשים, אוזנו מדולדלת, כף רגלו שסועה” ‏(תרגום: שלמה אבן שושן, הוצאת “עם עובד”‏).
זהבה שכנאי, תל אביב
 

הסיפור שלא סופר

לפני שנים, בתהליך של דילול אוכלוסיית החתולים בחצרנו, העברנו כמה מהם למקומות אחרים. בין השאר העברנו צמד מהוותיקים: אחד פיסח והשני עיוור בעין אחת, שהיו חברים בלב ובנפש ואף פעם לא נפרדו, כנראה בגלל גורלם שלא שפר עליהם.

ובכן, הצמד־חמד הוכנס לתוך קופסת קרטון סגורה שהוכנסה לתא המטען של המכונית, שנסגר גם הוא כמובן. השניים שוחררו במרחק של כעשרה ק”מ מהבית, ליד בית אבות ששם מן הסתם יכלו למצוא שלל רב בפחי הזבל.

לאחר שבוע בדיוק הופיעו השניים בחזרה בביתנו ‏(שניהם יחד‏) וכמובן קיבלו חנינה.
כיצד מצאו את דרכם חזרה - הם אף פעם לא סיפרו.
אשר נחמיאס, תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו