בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתבים למערכת 5.3.2013

תגובות

אלרגיה לרוחניות יהודית

בתגובה על "ועכשיו כולם לתנוחת כפייה" מאת רוני אברמסון (“הארץ”, 1.3)

רוני אברמסון מתארת את תחושות הדחייה שלה כשמדריכת יוגה דתית השתמשה בסיפור מגילת אסתר כדי להעביר מסרים רוחניים תוך כדי שיעור. זהו מאמר שמדגים שנאה וחוסר פתיחות כלפי היהדות. הרי היוגה עצמה לקוחה מהמיתולוגיה והדת ההינדית וגם שם מדובר על עבודת האל. אבל היוגה המודרנית לוקחת את כל האלמנטים לכיוון של רוחניות ואלגוריה, ולא לכיוון של דת פולחנית, והמורה הזאת השתמשה לשם כך בסיפור המגילה. היא לא ביקשה מתלמידיה להניח תפילין, לאכול כשר או לשמור שבת.

רק מי שיש בו רתיעה עצומה מכל דבר שמריח מיהדות יגיב בעוצמה כזאת. לרתיעה יש סיבות רבות, חלקן ברורות, אבל אם אנחנו אנשים פתוחים באמת, אנחנו אמורים להיות מסוגלים להפריד בין הדברים שמעצבנים אותנו לבין הערכים והאנשים שיש להם קשר ליהדות, ולא להיות אלרגיים לכל רוחניות שמגיעה ממקורות יהודיים‎.

אביחי לוי, רעננה

שלושה שאמרו “לא”

בתגובה על “יורים, לא בוכים” מאת דוד זונשיין (“הארץ”, 26.2)

בעקבות הקרנת הסרט "שומרי הסף" כתב דוד זונשיין במאמרו על ראשי השב"כ: "כולם שירתו, כולם דיברו רק אחר כך. בזמן אמת אף לא אחד אמר לא. ‘לא’ כזה שמשלמים עליו מחיר". בכך התכוון הכותב לששת ראשי השב"כ שרואיינו בסרט.

ראובן חזק, פלג רדי ורפי מלכא, שחשפו את הפרשה, אמנם היו "רק" בכירים בשב"כ (חזק היה משנה לראש השב”כ ושני חבריו ראשי אגפים) בעת פרשת קו 300, שסוקרה אף היא באריכות בסרט, אך ראוי לא לשכוח את העובדה שהם חשפו את הפרשה ובכך פעלו על פי צו מצפונם, פעולה שהביאה להדחתם מתפקידיהם, בגיבוי מי שמכהן כיום כנשיא המדינה.

ד”ר תומי שדה, ירושלים

כשחרדים זקוקים לאיברים

בתגובה על "הקאמבק של שיילוק" מאת מיה סלע ("הארץ", 28.2)

חוגים חרדיים נרחבים מעודדים את הציבור לא לתרום איברים, אבל כאשר אותם החרדים, או מי מיקיריהם, נקלע למצוקה, או־אז מתקבלים פתאום כל ההיתרים ההלכתיים הדרושים לקבלת איברים ולהשתלתם. לאחר מכן הם ישובו למסע הלחצים הנורא שלהם נגד תרומת איברים, גם כשהנפטר הורה מפורשות לעשות כן, כפי שראינו במקרה של אבי כהן ז"ל בסרטם המרגש והעדין של אורלי וילנאי וגיא מרוז.

בביקורתה של מיה סלע על הסרט ניכרת מגמה מסוכנת בשיח הציבורי, שתכליתה להשתיק את הציבור החילוני: מי שמעז למתוח ביקורת על חוגים חרדיים, גם במקרים מקוממים כמו אי־קיום רצונו של אבי כהן, יואשם מיד, ברמז או במפורש, באנטישמיות.

תמוהה במיוחד טענתה של סלע כי יש לכבד את החרדים הפועלים למנוע תרומות איברים, כי "הדבר הזה חשוב להם באמת, חשוב כמו שלחלקנו חשוב לתרום איברים". לפני היגיון מוזר זה, יש לכבד גם את העובדה שלמוסלמים רבים בעולם "חשובה מאוד" מילת בנותיהם, ולכן על הקהילה הבינלאומית לקבל זאת ולהימנע מכל מאבק במנהג נורא זה.

יהושע עמישב, ראשון לציון

אין סיבה להפתעה

בתגובה על מכתבו של דדי הרניק, "חיבור הדוק מדי" (“הארץ”, 28.2)

מצביע תמים של “יש עתיד” טוען שהוא מרגיש מרומה עקב הברית שנכרתה בין יאיר לפיד ה"ליברלי המתון" לנפתלי בנט "אבו לא־יודע־מה". ואני שואלת: למה ציפה הכותב כשהצביע ללפיד? נציג הישראליות הטהורה לא ממש הסתיר את נטייתו לחבור לליכוד לאחר הבחירות. משמע שמצביע שמאל שבחר בו - חיזק את הליכוד. אין מקום להרגיש מרומה.

ד”ר אשרת פונו־יטיב, רמת השרון

תנאי להשתתפות בבחירות

בתגובה על “סוף לפריימריס” מאת שלמה אבינרי (“הארץ”, 1.3)

מאמרו של פרופ' שלמה אבינרי חשוב ביותר להבנת תהליכי ההשחתה ואי הצדק הדמוקרטי של שיטת "הפריימריס", הנהוגה במפלגות. השיטה החלופית שהוא מציע ראויה לבחינת עומק. התנאי שמופיע במאמרו, תקופת חברות של שנה וחצי לפחות במפלגה כתנאי להשתתפות בבחירות, הכרחי למניעת "מפקד ארגזים" ועיוות הדמוקרטיה.

משה בן עטר, ירושלים

פתרון של חמור

בתגובה על “הפנים החדשות של ישראל” מאת בני ציפר (“הארץ”, 1.3)

אני תמיד נהנה לקרוא את המאמרים של בני ציפר, משום ש"תוכו כברו". במאמר האחרון שלו הוא חושף טרגדיה אישית משפחתית; מי שהיה החתן המיועד לבתו, באסם אבו־רחמה, הוא גיבורו של הסרט "חמש מצלמות שבורות", שנהרג מאש חייל צה"ל. הסרט אף מראה את מותו בבילעין. הכותב משתלח בהזדמנות זו באלה ששמחו על ש"ניטל כבוד מישראל" ולא זכינו באוסקר המיוחל על סרט זה.

ציפר בעצם יותר מרומז כאן לפתרון חדש לסכסוך הישראלי־הפלסטיני, פתרון שנזכר כבר בדברי חמור אבי שכם בספר בראשית (ל”ד, ט’-י’): "והתחתנו אותנו, בנותיכם תתנו לנו ואת בנותינו תקחו לכם. ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והיאחזו בה". לא עוד נוסחאות מסובכות כמו שתי מדינות לשני עמים, אלא התבוללות פשוטה במרחב.

ישעיה שטיינברגר, ר"מ בישיבת ההסדר הכותל ורב שכונת רמות שרת דניה הולילנד, ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו