מה ידעו יהודי הונגריה

יצחק קציר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יצחק קציר

בתגובה על המכתב של פרופ’ אלי שמיר, "פרשת קסטנר עדיין פתוחה"
(“הארץ”, 6.3)

ככל הנראה, פרופ' אלי שמיר נמנה עם הגורסים: "דעתי כבר נקבעה, אל תבלבלו אותי עם העובדות". אילו קרא והפנים רק מקצת המחקרים שנערכו בנושא בעשרות השנים האחרונות, היה מבין את גודל השגיאה שלו, בהאשימו את קסטנר בעלילות שווא, שכבר נדחו הן על ידי בית המשפט העליון והן על ידי מיטב החוקרים.

לגופן של האשמותיו: אכן, קסטנר וחבריו ידעו על המתרחש בפולין. אלא שלא רק הם ידעו: כעשרים אלף פליטים יהודים מפולין ומסלובקיה מצאו מקלט בהונגריה בעזרת "ועדת העזרה וההצלה" ("קסטנר וחבריו"), הוסתרו במשפחות יהודיות וסיפרו למארחיהם את הידוע להם. זאת ועוד, קסטנר כינס, שלושה ימים לפני הפלישה הגרמנית להונגריה, את פעילי תנועות הנוער הציוניות, צייד אותם בכסף ובמסמכים מזויפים ושלח אותם לכל רחבי הונגריה ולמחנות העבודה, במיוחד אל ראשי קהילה ורבנים, כדי שיזהירו את קהילתם ולהמריצם, בעזרת הכספים והמסמכים המזויפים, לברוח לבודפשט, שם היה קל יותר להסתתר. הפעילים גורשו, לפעמים בכוח, על ידי ראשי הקהילות, בטענה שהם מפיצים פאניקה מיותרת. הטענה ש"לא הודיעו" או אף "הסתירו" היא שקר מוכח.

אשר ל"רכבת המיוחסים": כ–150 מנוסעי הרכבת היו יהודים עשירים, שמימנו את כל הנוסעים האחרים (אלף דולר לנפש!), שבהם היו יתומים שנאספו מהרחובות, חניכי תנועות נוער ציוניות, משפחות רגילות וסתם אנשים, שהיו מוכנים להסתכן בנסיעה, ללא יעד בטוח, לאחר שקסטנר העלה לרכבת את אמו ואשתו.

יוזמות בריחה דווקא היו: "ועדת העזרה וההצלה" הציונית (קסטנר וחבריו) הבריחו לרומניה אלפי יהודים, הן מבין הפליטים והן מבין יהודים מקומיים. בסופו של דבר, הודות לפעולותיהם של קסטנר וחבריו ניצלו עשרות אלפי יהודים.

ד"ר יצחק קציר, רחובות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ