טפיחה עצמית על השכם

שלום צארום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שלום צארום

בית המשפט ביטל לאחרונה תביעות של המשטרה נגד נהגים שנפגעו בתאונת דרכים עצמית. השופט תהה איזה אינטרס ציבורי עומד מאחורי ההליך, "למעט אכזריות לשמה". בסמוך לידיעה זו דווח, כי בית המשפט מותח ביקורת על הגשת כתבי אישום נגד פעילי המחאה החברתית והשופטת טענה כי בסופם של דיונים מורכבים, "ההר יוליד עכבר". כך כנראה ייראה בסופו גם תיק הולילנד, עם או בלי עד המדינה ש"ד ז"ל.

ידיעות כאלה שוחקות ללא ספק את אמון הציבור במערכת, אך יש להן מכנה משותף אחד. הן תולדה של התנהלות לקויה שמקורה בחוסר הפקת לקחים.

התרבות הארגונית הנהוגה במרבית המערכות הממשלתיות שלנו אינה כוללת תהליך של תחקור, הפקת לקחים ויישומם. משטרת ישראל חשופה אולי יותר מכל גוף אחר לביקורת ציבורית. מלחמה יעילה בפשיעה ובשחיתות משפיעה באופן ישיר על איכות חיינו, אך גם מספקת לא מעט כותרות רוויות באמוציות. מי אינו סופק כפיו בהנאה כאשר המשטרה מצליחה לחשוף עבריינים ולהביאם לדין? אלא שהמשטרה מקבלת בעיתונים גם כותרות שליליות לא מעטות.

אילו היתה המשטרה עורכת דרך קבע תחקור אמיתי של הצלחותיה וכישלונותיה, ובסיומו מפיקה לקחים ומיישמת אותם, ייתכן שהיתה מונעת מעצמה מבוכות רבות. תחקיר מקצועי אשר בסיומו טופחת המשטרה על שכמה הוא ברוב המקרים החמצת מטרתו של התחקיר (ראו, למשל, תחקיר מחוז צפון לאחר אסון הכרמל). כך גם כאשר הלקח היחיד שנלמד מכישלון הוא הצורך ב"ריענון נהלים" למשל, במקום מסקנות אישיות. התחקיר, צריך שיתנהל תחת חיסיון, והוא כלי ראשון במעלה לשיפור הביצועים של השוטרים. מניסיוני האישי למדתי, שרק מי שמסוגל להציג את כישלונו בתחקיר, לא ישוב וייכשל בו שנית. אינני מכיר כלי טוב ממנו ובתנאי שנעשה באופן מקצועי ואמיתי.

שלום צארום, ניצב־משנה בדימוס, הוד השרון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ