בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפולשים הובאו במיוחד

תגובות

בתגובה על "מותר לקטוף את פרחי הבר" מאת צפריר רינת (“הארץ”, 5.3)

ההתקפה על "מיני צמחים פולשים ולא מוגנים" נראית מעט מוגזמת, במיוחד כאשר מתברר שמקצת מן הפולשים הובאו לארץ במיוחד בגלל יעילותם. בחורף הראשון לאחר סלילתו של כביש החוף כיסו הרוחות חלקים ממנו בחול במידה שסיכנה את הנוסעים בו. לא עבר זמן רב והובאו שתילי השיטה הכחלחלה (שנראו אז כמקלות או ענפים סתמיים מוזרים) ונשתלו לאורך הקטעים שהיו מועדים להיפגע מן החולות. שני קטעים כאלה, לפי זיכרוני, נמצאים ממזרח למכון וינגייט וממזרח לרמת פולג בנתניה. בשניהם הכביש כמעט צמוד לחולות.

כבמטה קסם נקלטו שתילי השיטה במהירות, ללא כל השקיה, כיסו את השטח שנבחר ומנעו את נדידת החולות ואת כיסוי הכביש. בשני הקטעים נוצר חורש יפה וירוק, שבאביב פרח בפריחה צהובה מאירת עיניים. לא נראה לי שמישהו התאונן על התוצאות.

לפני מספר שנים הורחב מחלף פולג בנתניה והורחב כביש החוף עד וינגייט, וכל עצי השיטה נעקרו. עם סיום העבודות הוחל ב"שיקום" המדרון, נמתחו מאות מטרים של טפטפות ונשתלו צמחים מסוגים שונים, בהם גם עצים. עברו כבר שנים והמקום עדיין רחוק מלבלוב.

שאלתי היא: האם יש היגיון בהשקעה מסיבית בטפטפות, בשתילים, בהשקיה רצופה חודשים רבים בשנה ובטיפוח הגינון אם רוצים לראות תוצאות? וזאת במקום להחזיר את השיטה הכחלחלה היעילה כל כך והחסכונית כל כך והיפה כל כך? במקום שהיא מזיקה - שיעקרו. אבל אזורים רבים בשרון שכוסו על ידי השיטה נראים ירוקים ונעימים לעין. לא בכל מקום יש לראות בדיונות החול טבע רצוי.

אשר לצלקנית הנאכלת (שכילדים קראנו לה צמח האצבעות), תמיד האמנו שהיא מונעת גלישת חול וחמרה אל חוף הים ושומרת על המצוק. גם אותה צריך לעקור?

דניאלה רנמר, נתניה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו