בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תספורת בנוסח דנקנר

תגובות

בתגובה על “מצעד הקלון שהוביל לתספורת” מאת רותם שטרקמן
(TheMarker, 13.3)

ההסדר ובו המשך שליטה ב”אי.די.בי” על ידי נוחי דנקנר וחבריו, מי שהצליחו בתוך מספר שנים לחסל ערך של חברות ומותגים שהיו שם־דבר במשק, משול להצבת חתול רעב ביותר לשמור על שמנת (מניות, אג”ח, כספי ציבור), אחרי שאכל את חלקה כבר בסיבוב הקודם. נשאלת השאלה: מדוע אלה שאמורים לשמור על השמנת דואגים דווקא לחתול?

בלי להעלות על הדעת “מחשבות מלוכלכות”, האם יתכן שהנאמנים לשמנת (אג”ח) מעוניינים לעזור גם לבנקים, והמשך שליטתו של דנקנר מהווה ערובה לכך שיהיה לו כסף להחזיר לנושיו המיוחסים, בנקים ומוסדיים? והנה נמצא בארגנטינה איש עסקים יהודי שמוכן לשים 200 מיליון שקל על “קרן הצבי“ בעצתו של רב. האם יתכן שהובטחו לו בטחונות או תשואה מיוחדת? מה שאומר שאולי זאת הלוואה או השקעה שתוחזר בעתיד על ידי דנקנר ומנהליו, בכספי הגופים שהם ממשיכים לנהל כבימים ימימה.

במסגרת ההסדר מוכנים לוותר מראש על כל תביעה נגד דנקנר. אין ספק שדנקנר ומקורביו יודעים מדוע הם עומדים על הסעיף הזה וגם יודעים מה ערכו. בחלל מרחפת עדיין שאלה ל”שומרי השמנת” שנותרה, הנאמנים: עם יד על הלב, אילו היו הכספים שאתם אמורים לשמור עליהם כספים פרטיים שלכם, האם גם אז הייתם מוכנים להניח לדנקנר להמשיך לשמור על כספיכם? האם הייתם מוכנים לוותר על תביעות כנגד מי שגרם לכם נזקים חמורים?

יודגש: כל שכתבתי אינו מבוסס על עובדות בדוקות אלא על שכל ישר בלבד, ומתוסף לשאלות הנוקבות של כתבי TheMarker. יתכן, רק יתכן, שישנם סיבות וטעמים כבדי משקל אשר מצדיקים את ההסדר הבעייתי. אולם אם ישנם טעמים כאלה ראוי שהרשויות ונאמני ההסדר יפרשו אותם בפומבי, לעיני אלה שהם מייצגים.

ד”ר יוסף אהרונסון, עו”ד, הוד־השרון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו