בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתבים למערכת 19.3.2013

תגובות

המסר הסמוי

בתגובה על “הישראלים שלמדו עם אובמה לא זוכרים אותו” מאת ג’ודי מלץ (“הארץ”, 18.3)

רגע לפני ביקורו השנוי במחלוקת של הנשיא ברק אובמה בישראל, מובלע בכתבתה של ג’ודי מלץ המסר שייתכן כי אובמה אף פעם לא למד באוניברסיטת קולומביה היוקרתית, מאחר שאיש מ–25 בוגרי המחזור שלו החיים בישראל אינו זוכר אותו. “אם הוא לא היה על מסך המכ”ם שלי, הוא לא היה על מסך המכ”ם של אף אחד”, אומרת אחת מהם.

על כך אני יכול להעיר שגם אני למדתי בארצות הברית, לא באוניברסיטה יוקרתית אחת אלא בשתיים, שבהן היה מיעוט קטן של סטודנטים שחורים. ומשמעותה של רגישות־היתר הבין־גזעית הטבועה בנו היתה, שאתה תבחין בצבע העור השחור של עמית ללימודים בלי להכיר אותו או לדעת מיהו באמת, ובלי שהדבר יהיה אכפת לך. כך שהסיכויים לזכור סטודנט שחור יחיד מסוים הם אפס.

ריצ’רד שוסטר, נשר

בעקבות הטרגדיה

בתגובה על "בעקבות מות האצן: משרד הבריאות יבדוק תנאים לאישור אירועי ספורט"
 (“הארץ”, 17.3)

משרד הבריאות יבדוק - בעקבות הטרגדיה בחצי המרתון. תמיד "בעקבות": כך היה בעקבות האסון בערד; כך היה לאחר אסון מעגן ב–1954, וכך בעקבות אסונות לאורך השנים. גם בצבא אנחנו מתבשרים הרבה על הקמת ועדות חקירה "לאחר". על "לפני" אנחנו לא יודעים, שכן ודאי נמנעו מקרים מעציבים, ואנחנו מקווים שיש "לפני".

על מאורעות כאלה היה אומר מר כרמלי, המורה הנערץ בבית ספר עממי ברמת־גן, כי "סגרו את שער האורווה לאחר שהחמור ברח".

אנחנו יכולים רק לקוות שהרשויות יתעשתו ויעשו את מלאכתן נאמנה.

עזריאל מורג, תל אביב

מיהו הפראייר?

בתגובה על "לא פראייר" מאת רוית הכט
("הארץ", 13.3)

ברוב להיטותה של רוית הכט למשוח את יאיר לפיד לראש הממשלה, היא מתעלמת מהמציאות. איש כבר לא לועג ליאיר לפיד? לפיד היה ונותר בלון נפוח, מלא אוויר חם, אמרות שפר ואוסף של פראזות וקלישאות.

צימצום מספר השרים ל-22? בצל ההישג האדיר הזה מסתתרים עוד 8 סגני שרים שעלות כל אחד מהם כמעט כעלות שר.

הוצאת החרדים מהממשלה? עוד הישג כביר. במקומם נכנסו האח נפתלי בנט וחבר מרעיו ממפלגת ההתנחלויות, ששותים תקציבים הרבה יותר מאשר החרדים וכולם מיועדים להרחבת ההתנחלויות והנצחת הכיבוש.

לפיד נגרר לתיק האוצר בעל כורחו. אפשר להגיד תומרן אליו. בנט ידע לתמרן אותו לתועלתו שלו ולתועלת מפלגתו. משניהם, בנט הוא המתוחכם והדומיננטי; אני מציע להכט להתבונן היטב בהרכב הממשלה החדשה ובהרכב ראשי הוועדות המיועדים, ולהיווכח בכך.

אין לי ספק שהעתיד של יש עתיד יהיה כמו של כל מפלגות האווירה ומצב הרוח שקמו ונפלו, ומי כמו לפיד יודע את זה מבית אבא.

אדי סער, חולון

מקור הביקורת

בתגובה על “משרד הביטחון תוקף, החוקר עונה: כיפת ברזל אכן לא יעילה” מאת ראובן פדהצור (“הארץ”, 15.3)

האם שמתם לב לכך שאחד משלושת המדענים הממעיטים בשיעור ההצלחות של כיפת ברזל עבד עד לאחרונה בריתאון, יצרנית טילי הפטריוט והחברה המתחרה ברפאל? זה מעורר אצלי ספקות ביחס לאובייקטיביות שלו.

ד"ר טומה לסלו, חיפה

"הבטחה" שעתידה להכזיב

לצד הביקורת הנכונה והצודקת על ציפי לבני וכניסתה לממשלת נתניהו, נשמעו בימים האחרונים רחשים ש"אולי זה לא כל כך נורא שלבני תהיה שרת המשפטים. ככה היא תוכל לקדם את נושאי קהילת הלהט"ב".

יורשה לי להיות איש הבשורות הלא נעימות: ישיבתה של לבני בממשלה תהיה חסרת חשיבות, לא רק משום שהיא עתידה להיות לפותה בשותפים קואליציוניים חשוכים, גזעניים והומופוביים, אלא גם משום שמלבד צילומי פוטו־אופ לקראת אירועי הגאווה, ונשיאת נאומים מלאי פאתוס, היא לא נקפה אצבע מעשית למעננו. שום יוזמת חקיקה (ולהזכירכם, לבני כיהנה כיו"ר האופוזיציה וכמנהיגת המפלגה הגדולה בכנסת הקודמת), התחמקות שיטתית שלה ושל רוב חבריה לסיעה ממליאת הכנסת כשהועלו הצעות חוק על ידי מרצ, והיטמעות בהלך הרוח האנטי־דמוקרטי שאפיין את הכנסת היוצאת.

צר לי, אבל כל ניסיון לראות במיסיס קלין את האור הוורוד בקצה המנהרה האיומה נידון מראש למפח נפש.

יוקי לביא, סיו"ר גאוּת (הפורום הגאה במרצ), תל אביב

דמוקרטיה לאומית

להתחייבות של הליכוד־ביתנו והבית היהודי לקדם "חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום היהודי" והמשתמע ממנו, דמיון מצמרר לקריאה שחרתה על דגלה המפלגה הלאומנית הפולנית, מפלגת ה"אֶנְדֶקים" האנטישמית, בין שתי מלחמות העולם: "פולין – לפולנים!" ראשי התיבות של שם המפלגה אמרו Narodowa Demokracja, כלומר "דמוקרטיה לאומית", אשר בה מותר ורצוי להדיר את היהודים.

ראשי הבית היהודי לא הפנימו את העיקרון, שהמורה הגדול של הבית היהודי האותנטי, הלל הזקן, ראה בו את תמצית כל התורה כולה: מה ששנוא עליך, אל תעשה לזולתך ("דעלך סני לחברך לא תעביד", שבת, לא, ע"א).

שלמה צוקר, ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו