בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתבים למערכת 28.4.2013

תגובות

עיוותי מס חדשים

דובר רבות על כך שהעלאת המע"מ פוגעת בצורה יותר קשה בעשירונים הנמוכים, שמרבית משכורתם מיועדת לצריכה הממוסה במע"מ. הטלת תוספת של 1% מס הכנסה על כל אחת מרמות המיסוי שיוחלט עליהן, מהווה שוב עיוות יחסי לרעת רמות המיסוי הנמוכות. לדוגמה, תוספת של 1% לרמת מיסוי של 10% משמעותה הגדלת המס הקיים באותה רמה ב–10%, ואילו התוספת של 1% ברמת מיסוי של 25% משמעותה הגדלת המס הקיים באותה רמה ב–4% בלבד. ברמת מיסוי של 48% מתבטאת הגדלת המס בכ–2% בלבד.

היכן כאן השוויון בנטל? לשר האוצר הפתרונים.

ארז גינצברג, פתח־תקוה

בית בלי ערבים

לאחרונה טסתי ב”אל על”. טרם ההמראה הוקרן לנוסעים סרטון תדמית הנפתח בדברי המנכ”ל אליעזר שקדי, ובו ישראלים מספרים מהו בית בשבילם, וזאת לאור סיסמתה של החברה: "הכי בבית בעולם". בסוף הסרטון נאמרות המלים "נסיעה טובה"/"דרך צלחה" בשפות אחדות, בהן עברית, אנגלית ורוסית. השפה הערבית, לעומת זאת, נעדרת. זאת אף שהיא שפתם של כ–20 אחוז מאזרחי המדינה.

ידוע שהבידוק הביטחוני בנתב"ג טרם טיסה לחו"ל, או בחו"ל במקרה של חזרה ב“אל על”, הוא חוויה לא נעימה, ולעתים אף משפילה, לערביי ישראל. בוודאי שאין שום חפיפה בין התחושות של נוסע ערבי בעת הבידוק לבין התחושות שהמלה “בית” מעלה בקרב אותם הישראלים בסרטון (אף אחד מהם אינו ערבי, כמובן). עם זאת, המציאות הביטחונית ידועה לכולנו והבידוק הקפדני המפלה בין אוכלוסיות שונות הוא כורח של אותה מציאות.

אבל העלמת הערבית/הערבים מהסרטון אינה כורח המציאות. הערבי שזה עתה סיים את חוויית הבידוק המפוקפקת, מתרווח בכסאו ומנסה להשכיחה במחשבות על הטיול או על הפגישה עם הבית, מקבל בסרטון עוד "קטנה", עוד תזכורת כואבת לכך שהוא אינו חלק מ"הבית", ושב”אל על” לא ירגיש בבית לעולם.

יונתן וישניצר, אביגדור

שוב נשכחו הספרדים

בתגובה על “70 שנה למרד גטו ורשה” מאת
עופר אדרת (“הארץ”, 21.4)

כמי שמלמד זה שלושה עשורים את תולדות יהודי אירופה בימי הביניים ובראשית העת החדשה נדהמתי למקרא דבריו של שר החינוך שי פירון, המתיימר להיות גם רב בישראל, בטקס שהתקיים בוורשה בסוף השבוע שעבר. "מאז גלות בבל לא היה מקום בו יצר העם היהודי יצירה רוחנית אינטלקטואלית כל כך גדולה", פסק הרב־השר. כמובן שאפשר להתווכח על משמעות מלים כגון "גדולה" ו"יצירה", אבל ברור שלא נכתבו חיבורים פילוסופיים המתקרבים לרמתם של “חובות הלבבות” לבחיי אבן פקודה או של “הכוזרי” ליהודה הלוי, אשר נכתבו (בערבית) על אדמת ספרד, או לחיבורים מיסטיים דוגמת ספר הזוהר, אם כי יהדות פולין תרמה פירושים חשובים על חיבורים אלה.

כמו כן לא נמצאו בפולין פירושים על התורה שנכתבו בעומק ובחדשנות כגון אלה של אברהם אבן עזרא ומשה בן נחמן (הרמב"ן). אבן עזרא ויהודה הלוי אף חיברו שירי קודש וחול שכדוגמתם לא נכתבו בכל צפון אירופה, דבר שעשה כמובן גם שלמה אבן גבירול. האם הרב פירון ביקש למצוא חן בעיני מארחיו הפולניים - או שמא כעס על משפחת הרב עובדיה יוסף, שדחתה את בקשתו לבוא לשבעה?

אלימלך הורוביץ, ירושלים

מכשיר פרקטיקה פסולה

בתגובה על “בג"ץ: הטיפ שייך למלצרים ולא למסעדה” מאת עידו באום והילה רז
 (TheMarker, 17.4)

נדמה לי שבג”ץ חרג בנימוקיו מההיגיון הבריא. למשל, מה ההיגיון והקשר בין נושא הדיון לטענת השופט אשר גרוניס ש"ייחוס הטיפים למסעדה עלול לפגוע בהכנסות המלצרים". ומדוע מעלה נשיא בית המשפט העליון את השיקול ש"המסעדה תחויב לגבות מע"מ על התשר, מחיר הארוחה יגדל... ינוכה משכר המלצר במקור כנדרש בחוק מס הכנסה, ביטוח בריאות, וביטוח לאומי...". כמו כן לא ברורה הרלוונטיות של השיקול של השופט גרוניס שלפיו "המסעדות יקרסו".

כתוצאה מנימוקים כאלה הביטוח הלאומי עלול לשלם קצבאות למי שלא שילם לו דמי ביטוח, וייאלץ לרדוף אחר מבוטחים כדי לוודא שמי שלא זכאי - לא יקבל. ובשורה התחתונה (על פי השופטת מרים נאור): "המפסידה העיקרית היא מערכת המס והציבור כולו".

על סמך הטיעונים שצוטטו יוצא שבית המשפט (לא אני אומר, אלא היועץ המשפטי לממשלה) "מכשיר פרקטיקה פסולה שבה משכורתם של מלצרים במסעדות רבות מחושבת על בסיס התשרים, ללא רישום מתאים וללא ניכוי מס ותשלום ביטוח לאומי כדין"; או, כפי שטוענת השופטת נאור, "מביא להעלמת מס בהיקפים ניכרים".

אני חשבתי שבג"ץ וכל ערכאות המשפט צריכים לעשות יד אחת למגר תופעות כמו אי רישום הכנסות, התחמקות מתשלום מסי בריאות, הכנסה או דמי ביטוח לאומי.

אריה נדלר, נס ציונה

יבוטל האבסורד

בתגובה על “תקציב הגזירות ל–2013 ו–2014” מאת מוטי בסוק וצבי זרחיה (TheMarker, 23.4)

הגיע הזמן ששר האוצר יבטל את האבסורד שמנהלי חברות המקבלים אופציות במיליונים משלמים מס בשיעור 25% בעוד שעובדיהם משלמים מס שולי בשיעור 48% במשכורת של 42 אלף שקל. הגיע הזמן שרשות המסים תתחיל למסות את חברות־הארנק המאפשרות למנהלים ואחרים לשלם מס חברות על תשלום שהוא למעשה משכורת.

שלמה רולף, ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו