בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הומניזם אינו דת

3תגובות

בתגובה על "מצוות הדת החדשה" מאת בני ציפר ("הארץ", 3.5)

במאמרו מעמיד בני ציפר בשורה אחת את היהדות, האיסלאם, הנצרות והתקינות הפוליטית, אשר אף היא לטענתו דת "ויש לה, כמו לכל הדתות, אל קנא ונוקם... וקורבנות ששוחטים מפעם לפעם על המזבח למען יראו וייראו".

בלבול מושגים זה מביא את ציפר למסקנות מופרכות שאין הדעת סובלת. המשפט "כמעט שנתפסתי על ידי כמה אינקוויזיטוריות זועמות" מדביק כינויים מאוד לא תקינים לעיתונאיות שביקרו את ציפר על הערותיו ובהמשך הן נקראות "הנביאות הקדושות".

תקינות פוליטית איננה דת ואין לה לא אלים ולא אלילים. היא שואבת מרוח הנאורות שהכירה את רצון היחיד ורווחתו כערך שיש לכבד אותו ולשמור עליו. המוסר של הדתות ההיסטוריות נשען על מצוות האל בעוד שהתקינות הפוליטית נשענת על עמדה הומניסטית שמרכזה האדם.

לפיכך איננו רוצים לחיות בעולם שיש בו עוד דת אחת, אלא בחברה שתקפיד להתאים את חוקיה לטבע האדם ותבטיח את רווחתו, את חירותו ואת שוויון מעמדו לפני החוק. לפיכך איננו רוצים לחיות במדינת הלכה שיש בה עוד הלכה, אלא במדינה נאורה שחוקיה נחקקים בידי בני אדם שההומניזם הוא נר לרגליהם.

גם תקינות פוליטית מחייבת חקיקה, כפי שטוען ציפר, אולם חקיקה זו, בניגוד לדת, אינה שואלת "מה טוב לעם ישרואל" אלא "מה טוב לאדון ישרואל". וכן, היא גם תשאל מה חש כבש שנשחט כדי להעלותו קורבן – שאלה שהדת היהודית, שרוב מצוותיה נוגעות לבית המקדש, לא שאלה כלל.

את החוקים המגוננים על הנשים, על כבודן ועל רגשותיהן לא נבסס על מצוות של דת חדשה, כהצעת ציפר, אלא על רגישות ותבונה.

ד”ר מיכה אנקורי, כפר ויתקין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו