בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתבים למערכת 6.5.2013

תגובות

נסו אותנו

האומנם אין מנוס מקיצוצים כואבים ומגזירות מסים לכיסוי ה"בור" בתקציב? לדעתי יש ויש: במקום פגיעה בחלשים ומניעת שירותים חיוניים, במקום ביטול תוכניות פיתוח שכבר הושקעו בהן מיליונים, במקום הזעזוע הצפוי לכל המשק כתוצאה מהקיצוצים, ניתן לגייס מן הציבור מלווה חד־פעמי, ואף תרומה, איש איש כפי יכולתו.

הרי כמעט כולנו לא חושבים פעמיים, מסכנים את נפשנו ומתייצבים מיד כשקוראים לנו להתגייס למבצע צבאי למען המדינה. למה לא תנסו אותנו גם כשמדובר בכסף? יש בארץ (וגם בחו"ל) משקי בית רבים שכיסם לא ייפגע כלל אם יקצו כמה מאות ואפילו אלפי שקלים כדי שישראל תוכל לפתוח דף חדש ונקי; לשחרר את הממשלה החדשה מהחוב שירשה מהממשלה הקודמת; לאפשר לה לממש את התקוות שתלינו בה לפני הבחירות.

נגה מרון, רמת גן

מועדון המיוחסים

מה לא נכתב על טייקונים, שכר בכירים, מקורבים ומחוברים? על ה"סופרמנים" שכל אחד יושב ב–10-6 דירקטוריונים? האם דבר מה השתנה? ומה נעשה בעניין הפירמידות, המניפולציות והתרגילים החשבוניים של בעלי ההון?

איבדנו את הבושה ואת הרגישות לזולת. מנכ”לים בגופים השונים מקבלים משכורות עתק והטבות שונות ומנגד האזרח מן השורה עובר תלאות כדי לקבל את המגיע לו, קצבה עלובה מהביטוח הלאומי לאחר שנים של עבודה.

כל חברי "מועדון המיוחסים" דואגים זה לזה והציבור הוא הצינור ומקור המשאבים שמהם הם ניזונים. יש לבדוק על ידי ועדה ציבורית את הקשרים והחיבורים בין הטייקונים לבין הבנקים כדי לשמור על כספי הציבור שחסכונותיו מושקעים בחברות של הטייקונים.

די לאדישות. ההיסטוריה תשפוט את כל אלה שעמדו מהצד ונתנו למצב להידרדר.

ד"ר דוד בן־נתן, נס־ציונה

קלון לרב ולתומכיו

עם ישראל כבר יודע כי ה"רב" (בכוונה כתבתי במירכאות כפולות) עובדיה יוסף המליץ על מינוי אריה דרעי לתפקיד יושב־הראש של תנועת ש"ס. בהנחה שרוב הציבור, או אף כולו, יודע ולא שכח כי אריה דרעי "בילה" כמה שנים טובות ב"מלון־פנסיון ממשלתי" באזור המרכז, הרי גם אם נכון שהקלון המשפטי הוסר אחרי מספר שנים - מה בדבר הקלון הציבורי?

אריה דרעי אינו מתבייש לשבת בבית המחוקקים כאשר הוא עצמו הפר כמה חוקים ולכן נשפט ונשלח למאסר. אך גרוע מכך: אם הרב עובדיה יוסף תומך בגלוי בעבריין/פושע שהורשע כחוק, מה ניתן לומר עליו, על ה"רב"? ולכן המירכאות הכפולות.

עובד גֹשֶן, חיפה

מלחמת הקליקות

בתגובה על “נבערים, על שושנה שבבו שמעתם?” מאת בני ציפר ("הארץ", 30.4)

תופעת ההדרה של הסופרים המזרחים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בפולמוס סביב השטרות החדשים של בנק ישראל, אינה אלא קצה הקרחון של ההדרה הכוללת בחיינו התרבותיים. אלה מתאפיינים בתופעת הקליקות, שפוגעות - כפי שטוען ציפר - לא רק במזרחים אלא גם בקבוצות אחרים, של סופרים עבריים יוצאי אירופה, כגון: היקים, ההונגרים ואחרים. הקליקאוּת היא רעה חולה, מורשת התרבות החסידית של החצרות, והיא עדיין שלטת בחיינו.

החלוקה לקבוצות של משוררים ולסיעות של סופרים מתקבעת עוד יותר על ידי המיתוג של יוצרים אלה על פי קריטריונים כגון סופרים הומו־לסביים, סופרי שמאל, סופרים "חברתיים" ועוד.

לפנינו מעין פרצלציה של התרבות, כשכל קבוצה מחזיקה בחוזקה בכתב עת או בהוצאת ספרים ומתחרה עם האחרת במרוץ אחר פרסים ספרותיים וכיבודים אחרים; וישנה גם תחרות בתחום החשיפה התקשורתית והאירועים הספרותיים־החברתיים הקרויים “השקות”. בתוככי הקבוצה עצמה יש בדרך כלל סולידריות, והחברים דואגים זה לזה. לפעמים יש אדמו"ר ולפעמים אין, אך הקנאות הקבוצתית עובדת תמיד.

עד שלא תיפתח הזירה הספרותית ליוצרים שייבחנו על סמך איכות יצירתם, ולא על סמך הקבוצה שאליה הם שייכים, ועד שלא נשתחרר מהגמוניה תרבותית כלשהי, לא תבוא גאולה לא למזרחים ולא לקבוצות מקופחות אחרות, וההדרה בשטרי הכסף אינה ההדרה המקוממת מכל.

יורם בק, ירושלים

*

לעניות דעתי האשכנזית, גדולי המשוררים בכל הדורות היו רבי יהודה הלוי (ריה”ל) ושלמה אבן גבירול, והם עולים עשרות מונים על כל הארבעה שכן נבחרו להופיע על השטרות. אומנם אין בידינו תמונה של ריה"ל, אבל מה נאה יותר מלהדפיס על גבי השטר את "ציון הלא תשאלי", או את "לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב". אם צריך להכניס תמונות, במאה העשרים היו לנו שני משוררים שעלו על כל ארבעת הנבחרים, והם אורי צבי גרינברג ונעמי שמר, אבל כנראה שהשקפתם הפוליטית לא התאימה להשקפתם של "אנשי התרבות" שישבו בוועדה.

רו"ח חיים יואבי רבינוביץ, תל אביב

*

כמה עצוב שלא הצלחנו למצוא נציגים מזרחים להנציחם על שטרות הכסף החדשים שלנו. ייתכן כי באמת לא קיים משורר מזרחי הראוי להופיע על שטר. ככל הנראה, שיריו של המשורר המזרחי הישראלי נמצאים במגירה, מחכים שישמיעו גם אותם.

אך נשאלת השאלה: מדוע רק משוררים? מדוע לא אנשי רוח? אקדמאים? חוקרים? מדוע לא אמנים מכל הסוגים? מדוע לא לבחור מראש בקטגוריה המכילה בתוכה נציגים מכל עדות ישראל?

סיון גל, תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו