בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתבים למערכת 7.5.2013

תגובות

אילן גבוה

בתגובה על "המדינה יודעת מה טוב בשבילך" מאת אמיר שני ("הארץ", 5.5)

הכותב מוחה על הגישה הפטרנליסטית של המדינה ביחס למכירת אלכוהול ונתלה באילנות גבוהים כג'ון סטיוארט מיל בחיבורו "על החירות". היה כדאי שיתעמק קצת יותר בחיבור זה ואז היה מגלה, שמיל היה מוכן לקבל כיוצא מן הכלל הטלת מסים גבוהים על אלכוהול משום שהיה מודע לנזק שיש בצריכת אלכוהול. לו היה מיל חי בתקופתנו, היה כמובן מודע עוד יותר לנזק שאנשים השותים אלכוהול עלולים לגרום לאחרים, כמו למשל תאונות דרכים בעת נהיגה בשכרות, מעשי רצח בעת שכרות ועוד.

אמירה עופר, המחלקה לכלכלה,
 אוניברסיטת בר אילן

נחמה פוחצ’בסקי, למשל

בתגובה על "נבערים, על שושנה שבבו שמעתם?" מאת בני ציפר (“הארץ”, 30.4)

באותו נוסח אפשר לכתוב גם: על נחמה פוחצ'בסקי שמעתם, נבערים שכמותכם? וגם על - יעקב שטיינברג, י.ד. ברקוביץ, ש. בן ציון, אברהם מאפו, מנדלי מוכר ספרים, י.ל. פרץ, י. ל. גורדון, יצחק למדן ועוד ועוד. כולם "אשכנזים טהורים".

מי שמכיר את הסופרים האלה מכיר גם את בורלא, טביב ושבבו, ועוד ועוד. ומי שאינו מכיר את בורלא, טביב ושבבו - אינו מכיר גם את כל הסופרים האלה. בקיצור, אין שום קשר בין ההיכרות לבין המוצא (אבל יש קשר פשוט בינה לבין קריאת ספרים).

גלית לנג, כפר סבא

בלטה בהעדרה

בתגובה על "בתור עם שעבר את השואה" מאת
 בני ציפר ("הארץ", 26.4)

יש הבדל יסודי בין המחקר והדיון הציבורי על שואת יהודי אירופה לבין העיסוק בפרשה הארמנית. בעוד מחקר השואה נשען, עוד מראשיתו, על תיעוד היסטורי מהימן, הרי הדיון בפרשה הארמנית לוקה בהעדר מקורות ראשוניים, ובמיוחד חסר החומר התיעודי הטורקי.

בשנים האחרונות שימשתי בתפקיד "גנז המדינה", ובתוקף תפקידי נכחתי בוועידות אחדות של האיגוד הארכיוני הבינלאומי - איגוד רב יוקרה, בעל אוריינטציה פוליטית ברורה, שעסק הרבה בנושא של חשיפת ארכיונים למחקר היסטורי. באיגוד היתה נוכחות של רבות ממדינות העולם, גם קטנות ונידחות, אך מדינה אחת בלטה בהעדרה - טורקיה. הכל שאלו מדוע טורקיה איננה, והתשובה היתה אחידה: יש להם בעיה עם הארמנים. ואכן, למיטב ידיעתי, עד היום טורקיה לא חשפה חומרים ארכיוניים הקשורים לפרשה הארמנית.

באין תיעוד, מחליפים סיפורים וזיכרונות אישיים את העדויות שבכתב. אין די בהיסטוריה בעל פה לכתיבה של היסטוריה מהימנה. יפתחו נא הטורקים את ארכיוניהם מתקופת מלחמת העולם הראשונה, ואז אולי נדע - היתה שואה ארמנית או לא היתה, ואם היתה - מה טיבה, היקפה ומניעיה.

יהושע פרוינדליך, ירושלים

חזרה משופצת

בתגובה על “חגיגה ובעיות בהיכל התרבות” מאת חגי חיטרון (“הארץ”, 2.5)

כריסטוף פון־דוחנני הוא מגדולי המנצחים של ימינו. הקהל נאלץ לוותר על קונצרט בניצוחו כי הנהלת התזמורת הפילהרמונית מנעה ממנו לקיים חזרה בתנאים סבירים. ההנהלה התעקשה להפעיל את אולם היכל התרבות בזמן שבבניין הידהד הרעש של עבודות השיפוץ. בין שהדבר נובע משלומיאליות, מבורות או מרשעות - מן הראוי שהנהלת התזמורת תסיק את המסקנות ותתפטר.

אריה קנדי, ירושלים

מישראל לישמעאל

בתגובה על "אם תרצו" מאת גדעון לוי
 ("הארץ", 28.4)

במאמרו משרטט גדעון לוי דמות של מדינה דמוקרטית אוטופית, שבה יחיו בצדק ובשוויון בני שני הלאומים, יהודים לצד ערבים. אף על פי שהכותב מצטט את הרצל, את החזון הוא לקח דווקא מז'בוטינסקי, שכתב: "שם ירווה לו משפע ואושר, בן ערב, בן נצרת ובני, כי דגלי דגל טוהר ויושר..." ("שמאל הירדן", 1930). רעיון המדינה הדו־לאומית כבר נוסה בהצלחה מפוקפקת בקפריסין (עד 1974) ובסודאן (עד 2011), וספק אם גם את המצב הנוכחי בבלגיה וקנדה אפשר להגדיר כהצלחה מסחררת. חשוב גם לזכור: בשתי האחרונות האוכלוסייה למעשה כולה נוצרית, כך שהמתח הבין־דתי נמוך בהרבה מכפי שהוא אצלנו.

אם חלילה יתגשם חזונו של לוי, ייפתחו שערי המדינה הדו־לאומית לפני כל יהודי וערבי. מכיוון שלשיטתו ישרור במדינה שגשוג כלכלי היא תמשוך מהגרים מכל המדינות שמסביב ובתוך שנים ספורות ייווצר בה רוב ערבי מוצק. הפרלמנט שיתכנס לאחר הבחירות הדמוקרטיות שיתקיימו אז ישנה את שם המדינה מישראל לישמעאל, ישמעאל תצטרף לליגה הערבית, וישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, תחדל להתקיים.

ד”ר אינג’ יורם אמיר, הרצליה

המבין יבין

בתגובה על "האם הדובדבן פורח במאדים" (“הארץ”, 3.5)

לרשימה הנחמדה הזאת חסר פרט קטן אחד: המלה maven אינה רק השם בראשי תיבות של המבצע לשיגור רכב חלל אל המאדים. באמריקאית מדוברת וגם כתובה פירושה "מומחה", ומקורה בהיגוי היידישאי של המלה העברית "מבין".

טוביה ציזנר, רעננה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו