בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתבים למערכת 19.5.2013

תגובות

גירעון אסטרטגי

יש סיבה לדאגה בכל הקשור למצבה האסטרטגי של המדינה כאשר מי שאחראי לגירעון של 40 מיליארד שקל הוא כיום השר הממונה על עניינים אסטרטגיים. האם "גירעון אסטרטגי" עתידי אינו מסוכן הרבה יותר מגירעון תקציבי, נוכח האיומים התלויים ועומדים נגד ישראל ומול האיומים הפוטנציאליים?

סביר להניח, על פי ניסיון העבר, שכאשר חלילה תיחשף נסיגה חמורה במצבה האסטרטגי של ישראל יכחיש זאת השר בזחיחות דעת בלתי נסבלת ובגיבויו של ראש הממשלה. בדיקת מבקר המדינה, שיידרש אז לנושא, לא תושיע.

יאיר בר־קול, יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי לשעבר, ירושלים

קשוט עצמך תחילה

בתגובה על “צביעותו של הוקינג” מאת שלמה אבינרי (“הארץ”, 13.5)

לפני שהכותב בא בטענות על צביעותו של המדען הדגול, יש להגיד לו: “קשוט עצמך תחילה''. משטר שזה עשרות שנים מחזיק מיליוני בני אדם חסרי זכויות אזרח ולאום תחת משטר צבאי; שלטון סרבן שלום, המתעלם זה למעלה מעשור מיוזמת השלום הערבית; משטר שגם בישראל פנימה הכריז מלחמה על אזרחיו הבדואים - בל יתפלא שאנשים בעלי חוש מוסרי מתקוממים על העוולות האלה.

עם משטר שמצדיק כל עוולה בתואנת “שואה'' ו”אנטישמיות'', שגורם לזילות השואה בהשוואת כל אויב ל”היטלר'' (מתי האיראנים שלחו יהודים לתאי הגזים? יש קהילה יהודית באיראן ואפילו חבר פרלמנט מטעמם) - בל נתפלא אם ישראל נהפכת למדינה מצורעת.

אכן ריח צחנה עולה, השאלה מאיזה מקום. בוודאי לא ממבקרי מדיניות ישראל. אינני יודע אם החרמת ישראל תועיל כדרך שזה קרה בדרום אפריקה, התנאים שונים, אבל זה מה שמגיע למדינה הזאת, שבסרבנות השלום ובתוקפנות שלה אינה יכולה אפילו לטעון לזכות הגנה עצמית. אותי - יליד 1931 ובארץ מ־1937, מפא”יניק מנעורי - אבינרי לא הצליח לשכנע.

יהושע רוזין, רחובות

*

אולי דווקא סטיבן הוקינג מתרעם על צביעותה של ישראל, שמציגה את עצמה כשייכת לעולם המערבי הנאור בזמן שהיא משעבדת עם אחר?

ואולי הוקינג חושב שבעוד שקשה להחרים מעצמות כארצות הברית בגלל עיראק, או סין בגלל טיבט, דווקא בהחרמת ישראל יש סיכוי להצלחה, כמו שהיה בדרום אפריקה?

חיים צינמן, הרצליה

יהודי, ציוני, אדם

בתגובה על “מיהו ציוני?” מאת א.ב. יהושע (“הארץ”, 14.5)

א.ב יהושע מתבטא מעת לעת, מעיר ומאיר שאלות של זהות יהדות וישראליות בצורה מדויקת, נהירה ומעוררת מחשבה. כך גם במאמרו בערב שבועות. אולם, חושש אני לטעות קולמוס, שגגה שנפלה בכתיבה או שמא בעריכה ויש לתקנה: "ציוני, אם כן, הוא יהודי שתמך בהקמה של מדינה יהודית בארץ ישראל, ולאו דווקא אדם שעלה בפועל לארץ”. להגדרת ציוני משתמש יהושע במלים יהודי ואדם לחלופין: האם התכוון לומר שרק יהודי יכול להיות ציוני, או כל אדם?

כל אדם.

אהרל’ה פוקס, נען

*

להגדרת מיהו ציוני במאמרו של א.ב. יהושע היה מקום להזכיר את המסמך המדיני הראשון, החשוב, שבו מופיעה מטרת התנועה הציונית: "תוכנית בזל" שאושרה בקונגרס הציוני הראשון באוגוסט 1897. ועדה בראשות מקס נורדאו הגישה לאישור הקונגרס תוכנית פעולה לפיה הציונות שואפת לייסוד בית לעם היהודי בפלשתינה, מובטח על פי המשפט הציבורי. זוהי במשפט אחד כל מטרת הציונות. משתתפי הקונגרס חששו אז מהתנגדות השלטון העותומני ולא הזכירו את המלה מדינה, ויתכן שמדינה היתה כבר אז לנגד עיניהם, אך אין הדבר חד משמעי. מדינה לא נזכרת גם במסמך בלפור, כשני עשורים לאחר מכן, גם לא במסמך המנדט של חבר הלאומים ביוני 1922; ונציגי התנועה הציונית לוועידת סאן רמו ב–1920, ובהם חיים ויצמן ונחום סוקולוב, בדיון על עתיד השטחים שנתפסו מהאימפריה העותומנית, ובכללם פלשתינה, נמנעו מכל משא ומתן על מדינה, אלא על הבית הלאומי שבהצהרת בלפור.

הנחתו של יהושע, אם כך, לפיה מטרת הציונות בתפישתם של הרצל ושותפיו בסוף המאה ה–19 היתה הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אינה מדויקת. תוכנית בזל התייחסה לבית לעם היהודי בפלשתינה, או בלשון המסמך (שנכתב במקור בגרמנית, השפה הרשמית של הקונגרס): Heimstatte. התנועה הציונית נמנעה מדיון על הגדרת היישות הגיאוגרפית פלשתינה, והוויכוח הגדול סביב המסמך היה דווקא בעניין הזיקה המשפטית של הבית לעם היהודי. נורדאו הציע נוסח של "על פי המשפט", מוצקין דרש להוסיף "על פי המשפט הבינלאומי", ואילו הרצל הציע פשרה, שנתקבלה לבסוף, "על פי המשפט הציבורי". התוספת שהציע הרצל מופיעה כתיקון בכתב יד לנוסח הסופי של החלטת הקונגרס הציוני הראשון (בשפה הגרמנית, כמובן).

איני חולק על הגדרתו של יהושע, לפיה ציוני הוא אדם שתומך בתוכניתה של התנועה הציונית. אלא שהתוכנית הראשונית של התנועה, בעת הקמתה, ולאורך עשרות שנים לאחר מכן, היתה צנועה הרבה יותר מאשר מדינה יהודית בארץ ישראל.

מנחם סלע, קיסריה

חשבון פשוט

למה אתם מתפלאים על תקציב ההוצאות הגדול בבית ראש הממשלה? אתם יודעים כמה צלחות יש לנקות אחרי שאוכלים גלידה ב-10,000 שקל?

שמואל גביש, תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו