בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתבים למערכת 17.6.2013

תגובות

מי ימונה לנגיד

לנגיד בנק ישראל לא ימונה המועמד הטוב ביותר, אלא המועמד הצייתן ביותר. כלומר, זה שבטוח יותר כי יציית לעמדות ראש הממשלה ולא ימתח ביקורת עליהן בפומבי.

זיכרו מה עלה בגורלו של ראובן ריבלין.

יהודה י. מוריץ, תל אביב

שבע דקות ארוכות

בתגובה על “בעקבות הזמן האבוד” מאת
 עמירה הס (“הארץ”, 13.6)

במאמר מתארת עמירה הס את ההמתנה הארוכה ומורטת העצבים במחסום תרקומיא, שהוא רק אחד ממחסומים רבים שהמצב בהם אינו שונה מהמתואר. תגובת משרד הביטחון על הביקורת של העיתונאית, כאילו המעבר במחסומים “המופרטים” – מחסומים שעברו מניהול הצבא לרשות המעברים במשרד הביטחון, שמצדה הפקידה אותם בידי חברות אזרחיות – הוא תמיד מהיר וחלק, והמסקנה היא שאלפי הפועלים ואנו, חברות מחסום־ווטש, מדווחים על הנעשה מפרי דמיוננו.

את “פרי דמיוננו” אנחנו מתעדות כבר שנים באתר שלנו הפתוח לכל. כל מי שיעיין בדיווחים שלנו ילמד כי התלונות על הדוחק האיום, על המעבר המשפיל ב”כלובים” המזכירים תחנות חליבה לפרות, ועל הזמן הארוך הנדרש למעבר אינן תופעה חד פעמית. המעבר אינו מסתיים בשבע דקות כטענת משרד הביטחון. הסוד טמון בשיטת המדידה, כלומר ממתי מתחילה מדידת הזמן. אדם שנאלץ לצאת מביתו בחצות הלילה כדי לא לאחר לעבודה, ומגיע לצד הישראלי של המחסום בשעה 06:00 בבוקר, לא מרגיש שעבר “בשבע דקות”. ובל נשכח כי מסע התלאות של היציאה לעבודה בישראל אינו מתחיל ומסתיים במחסום. מאחורי הקלעים של כל זה עומדת הביורוקרטיה החונקת של משטר מגבלות התנועה.

מנסים להציג לנו את המחסומים הללו כהתמודדות עם הטרור, ומכאן שהפרת זכויות האדם הבסיסיות שם היא “רע הכרחי”. האמנם? צריך רק לברר אצל יודעי דבר כמה פלסטינים עוברים מדי יום לעבוד בארץ שלא במחסומים – ואינם מבצעים מעשי טרור.

חנה בר”ג, ירושלים

כלבים נגד בני אדם

בתגובה על “שובם של כלבי האשמורת” מאת 
גדעון לוי (“הארץ”, 14.6)

ידוע לכל שעובדים בלתי חוקיים מסתננים מהגדה לצרכי עבודה בארצנו ושלטונות הצבא מנסים למנוע זאת. מסתבר שבעבר, בעת ניסיון הסתננות, נהגו החיילים לשסות כלבים במסתננים הבורחים. לפני פחות משנתיים כנראה בוטל מנהג נלוז זה, אלא שנראה כי חוּדש. בכתבה מסופר על אירוע ב-15 במאי: שלושה מסתנני עבודה התגלו על ידי חיילים שארבו להם ליד פתח בגדר. משניסו לברוח, שיסו בהם החיילים כלבים שהתנפלו על שניים מהם, קפצו על גבם ופצעו אותם קשות; תצלום הגב הפצוע של אחד מהם הוצג בכתבה.

אין גבול לזעזוע שלי. הייתכן שאיש מלבדי לא יתעורר לזעקה גדולה?

חנה אורן, תל אביב

בכפוף לאישור מוקדם

בתגובה על “לא ממש נפקדים” מאת טליה ששון (“הארץ”, 14.6)

נבקש להבהיר, כפי שכבר מסרנו בעבר:

עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הנה כי נכסים המצויים במזרח ירושלים, ובעליהם הם תושבי איו”ש, הם נכסי נפקדים כמשמעותם בחוק נכסי נפקדים התש”י – 1950. עמדה זו עולה הן מלשון החוק והן מפסיקת בית המשפט העליון. בבסיס עמדה זו עומד ערעור שהוגש בשנת 2006 על ידי המדינה, בפרשת דקאק, על דעת היועץ המשפטי לממשלה הקודם, מני מזוז, כנגד החלטתו של השופט אוקון השוללת את עצם תחולת החוק במקרה דנן.

חרף העובדה כי לאפוטרופוס לנכסי נפקדים סמכות להפעיל את החוק בנסיבות דנן, הכריע היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כי הפעלת החוק על נכסים המצויים במזרח ירושלים, ובעליהם הם תושבי איו”ש, מעלה קשיים משפטיים משמעותיים הן במישור המשפט הבינלאומי והן במישור המשפט המינהלי. לפיכך, ובהתאם לעמדת המדינה שהוגשה לבית המשפט העליון בספטמבר 2007, “ככלל אין לעשות שימוש בסמכויות המוקנות לאפוטרופוס לנכסי נפקדים, ביחס לנכסים שבדיון, אלא בנסיבות מיוחדות, בכפוף לאישור מוקדם של היועץ המשפטי לממשלה”.

אשר לארבעת התיקים התלויים ועומדים בערעור בבית המשפט העליון, הורה היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, להביאם, ביוזמת האפוטרופוס לנכסי נפקדים, בפני הוועדה המיוחדת, הפועלת לפי סעיף 29 לחוק. זאת על מנת שהוועדה תידרש לשאלה אם יש מקום להמליץ לאפוטרופוס על שחרור של הנכסים שהם, כאמור, נכסי נפקדים שהוקנו לאפוטרופוס.

עו”ד משה כהן, דובר משרד המשפטים, ירושלים

וריאציה פסימית

בתגובה על השיר “בחודש מאי הנפלא” מאת
 אהרן שבתאי (“הארץ”, 13.6)

ב”גלריה” פורסם שירו של אהרן שבתאי, “בחודש מאי הנפלא”. דומני שיש מקום לציין שזוהי וריאציה פסימית על שירו (האופטימי) של היינריך היינה, באותו שם. קטעים משירו של שבתאי הנם תרגום מדויק:

Im wunderschönen Monat Mai, Als alle Knospen sprangen

בחודש מאי הנפלא היפה

כשנפתחו כל הניצנים

Als alle Vögel sangen

כשכל הציפורים שרו...

מיקי בבלי, ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו