בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נגיף המיגדר

תגובות

בתגובה על “נגיף ההפרדה” מאת אליה ליבוביץ’ (“הארץ”, 5.7)

תודה לאליה ליבוביץ’ שהזכירני נשכחות. ב–1955 הגשתי בקשה להתקבל לבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. היה זה בית הספר היחיד לרפואה בארץ. התברר לי שיש שורה של “תכונות” המקנות עדיפות לנרשמים: היות התלמיד בן של רופא, בן למשפחה מבוססת כלכלית ובכלל כדאי שיהיה בן ולא בת, כי קיימת קווֹטה (כך קראו אז למכסת הגבלה) של 10% לתלמידות. 10% ולא יותר, בכל שנה.

בית הספר לרפואה לא היה נגוע בדתיות מפלה, הוא מהלכיו ותפישת עולמו נבעו משמרנות פטריארכלית בלבד. מה היו סיכוייה של תלמידה שלא היתה תלמיד ולא בת לרופא/ה ושלא הצטיינה בהורים מבוססים כלכלית?

כנגד רוב הסיכויים התקבלתי לבית הספר עם הערה: התלמידה תוכל להתחיל את לימודיה בעוד שנתיים, כיוון שהקווטה לתלמידות לשנה זו ולשנה הבאה כבר מלאה. במאבק שניהלתי אז נגד הנהלת בית הספר נעזרתי בפרופ’ רודולף דרייקורס ז”ל ובתקנון שאמר: “האוניברסיטה תהא פתוחה לפני כל אדם בלא הבדל גזע, מין, דת, דעה פוליטית, מוצא חברתי או לאומי, רכוש, לידה או מעמד אחר”.

אינני יכולה לומר מתי בדיוק השתנתה התקנה המגבילה כניסת תלמידות לבית הספר לרפואה. לא מצאתי כל רישום לכך. אך אני יודעת שכבר בזמן לימודי, שהחלו ב–1957, חל השינוי. ואולי כדאי לציין עוד שינוי לטובה שחל בשנה החמישית ללימודי: אחרי מאבק קצר יחסית בוטל האיסור על בנות ללבוש מכנסיים בזמן ההוראה בבית החולים.

האם במאה ה–21 תאפשרנה האוניברסיטאות בישראל הפרדה מיגדרית מסיבות דתיות? כדאי, לדעתי, ללמוד ממאבקים קודמים ולא לאפשר נסיגה חמורה כל כך ופגיעה בזכות לשוויון, תהיינה הסיבות לכך דת או שמרנות פטריארכלית או אחרת.

רוחמה מרטון, פסיכיאטרית, נשיאת רופאים לזכויות אדם, תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו