חג יפה כל כך: תגובה למורן שריר

תהלה קניגשטיין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תהלה קניגשטיין

בתגובה על "לראותה בלבד" מאת מורן שריר ("הארץ", 2.12)

מורן שריר הגזים. אזלו כבר הנושאים לביקורת על ערוצי הטלוויזיה המסחריים 2, 10? הכל טוב שם? נשארה רק החנוכייה, שהצבתה ברקע מעוררת בו ביקורת וכעס מריר?

לידיעת מבקר הטלוויזיה, הפיכת חנוכה מחג לזכר נס פך השמן לחג של גאולה לאומית מתחדשת שסמלו הוא גבורת המכבים, אינה המצאה של ערוצי הטלוויזיה. כבר בסוף המאה ה–19, ב–1889, הנהיג המורה הביל"ויי דוד יודלביץ מראשון לציון חגיגות חנוכה שעיקרן גבורת החשמונאים. בדצמבר 1893 כתב שלמה נפתלי הרץ יונאס (חותנו של אליעזר בן יהודה) בעיתון "הצבי" על יהודה המכבי: "...יש ללמוד ממנו, לקחת מוסר ולקח, לעשות למען תקומת העם, לאסוף חיל וללכת קדימה...". משפט זה עלה לו במאסר, השלטונות העותמאניים ראו בכך הסתה למרד. יחד אתו בכלא ישב גם העורך, אליעזר בן יהודה, ועיתון "הצבי" חדל להופיע. כך שהטלוויזיה הישראלית הולכת בדרכי טובים וגדולים (ולאו דווקא דתיים).

תמר איש שלום

יישובים רבים בארץ בחרו בחג זה כיום יסוד והנחת אבן פינה, למשל ראש פינה, זכרון יעקב, גדרה, וגם קיבוצים כתל עמל (ניר דוד), מזרע, ניצנים ועוד.

רק מורן שריר יכול, בהנף קולמוס או קליד, להשוות בין "שידורי הדיכאון בט' באב" לבין הצבת חנוכייה באולפן ואזכור חג החנוכה. נדמה לי שאין חג מחגי ישראל שאהוב כל כך על רבים (למעט שריר). כל אחד בוחר בו היבט אחר לחגיגה: בין חג דתי, בין חג לאומי, או סתם חג של אור ושל שמחה, כמו ששרנו פעם "חנוכה, חנוכה, חג יפה כל כך".

אני מאחלת לעצמנו שאור נרות החנוכה ימשיך ללוות אותנו, הן בבית והן במרחב הציבורי - ברחוב ובאולפני הטלוויזיה - עוד שנים רבות.

תהלה קניגשטיין, רעננה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ