הדם נשאר אדום

הציניות והרדידות בגירוש מד"א מהכנסת

לא גזענות יש באי-קבלת תרומת הדם מח"כית תמנו-שטה אלא דוגמה לחוסר רצינות, חוסר גיבוי לדרג מקצועי ודיון ציבורי פרובוקטיבי ולא ענייני

אהרון אלמוג אסולין // מכתבים למערכת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אהרון אלמוג אסולין // מכתבים למערכת

בתגובה על "צוות מד"א סירב לקבל תרומת דם מח"כ תמנו־שטה" מאת
 יהונתן ליס ("הארץ", 12.12)

ח״כ פנינה תמנו־שטה טמנה מלכודת לעובדי ציבור שבאו לכנסת לעשות את עבודתם כשנוהלי העבודה שלהם ידועים לכל. מהאירוע עצמו אנו למדים שח״כ תמנו־שטה בעצם רצתה להעלות לדיון ציבורי נוהל קיים ומוכר, לפיו מגן־דוד־אדום (מד״א) אינו מקבל תרומת דם מאנשים ששהו באפריקה מאז 1977 במשך שנה ויותר, וזאת משיקולים ענייניים לחלוטין שעליהם מלינה חברת הכנסת יוצאת העדה האתיופית.

האומנם זו הדרך היחידה לעורר דיון או בדיקה עניינית של הסוגיה? הרי ח"כ תמנו־שטה חברה באותה מפלגה שבה חברה שרת הבריאות ובטוחני שהפניית שאלה ליעל גרמן היתה יכולה להביא למענה או לפחות לבדיקה יסודית. האם הכל צריך להתרכז בנושא העדתי־גזעני כפי שעולה מהכתבה?

כמי ששירת במדינה אפריקאית מ–1981 עד 1984, גם אני איני רשאי לתרום דם וכביכול דמי פסול לתרומה. האם זה מטעמים גזעניים? ממש לא. בקלות יכולתי גם אני, שנמנה עם עדה אחרת (אני יליד מרוקו) שטוענת לקיפוח, לבוא בטענה שדמי פסול מאותן סיבות. ולא היא.

אם יש סיבה רפואית או אחרת שבגינה לא מקבלים תרומה ממי ששהה באפריקה, אני רוצה להאמין שהסיבה מוצדקת, ואם לא - על משרד הבריאות והעומדים בראשו לתת הסברים. גם תגובתה של שרת הבריאות, שאינה נותנת גיבוי לאנשי משרדה, מעוררת תהייה אם לא כעס ממש. את האבסורד שעליו מדברת שרת הבריאות לא פותרים מעל דפי עיתון אלא בדיון מסודר עם הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות.

סילוק מהכנסת של אנשי מד"א והימנעות מקבלת תרומותיהם של נבחרי העם בוודאי אינם תורמים למאגר הדם או לפתרון הסוגיה.

צבע הדם במקרה זה נשאר אדום ולא מקבל גוון כהה יותר בגלל מוצאו של התורם.

אהרון אלמוג אסולין, חבר מועצת העיר רמת השרון

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ