פרידה מקברניט

מרים אורבך
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מרים אורבך

ביום רביעי שעבר נפרדנו מקברניט ראובן פדהצור. אילו יכול היה, אני משוכנעת שהיה מחייך למראה חבריו הרבים, ובהם אנשי צוותי אוויר, שליוו אותו בדרכו האחרונה. לפני ימים ספורים, באחת מטיסותינו, אמרתי לו שהיתה לו הופעה טובה, מעניינת ומכובדת בטלוויזיה. על שאלתו באיזו תוכנית מדובר עניתי שזה לא חשוב, שכן בכל אחת מהופעותיו בתקשורת הוא מעניין ומחדש. הוא העיר, שלצערו לא מקשיבים לו. נדמה לי, שהקהל הגדול שגדש את בית העלמין הוא עדות לכך שרבים הקשיבו לו. ממרומי קומתו הזקופה הוא ראה אולי את ההתרחשויות באופן חד וברור יותר מאתנו, נמוכי הקומה. רעיונותיו שהוצגו בכלי התקשורת לוו תמיד בפרשנות אינטליגנטית, בהירת שפה ומעוררת מחשבה. דבריו עוררו לעתים רבות התנגדות בוטה, אך הוא נשאר נאמן לעקרונותיו ללא פשרות.

המלה "מנוחה" היתה זרה לו ומנוגדת לאופיו. בדברי ההספד סיפר קברניט טל אימברמן, שלעתים קרובות האיצו בו לנוח. אני נזכרת באחת מטיסות הלילה המייגעות, שבהן ראיתיו ב"שעות המנוחה": אוזניות לראשו למניעת רעש הטיסה, כותב על מחשב נייד מאמר לעיתון. לשאלתי מדוע אינו ישן השיב שהוא רוצה לסיים מאמר. נדמה היה לי שהוא אף פעם אינו עייף.

מרצה באוניברסיטה ובמכללה, עיתונאי, קברניט בארקיע, משתתף בכנסים למען השלום, שותף ומקים הגלריה לאמנות שאותה ניהלה תמר אשתו, אב וסב - בשיא פריחתו ועשייתו הובל פדהצור למנוחה אחרונה, ואני מבקשת להיפרד ממנו במלות השיר "קצר פה כל כך האביב", שאותו כתב הסופר דויד גרוסמן על בנו: "יש רגע קצר בין אדר לניסן שהטבע צוהל בכל פה, הוא שופע חיים שיכור ומבושם... אך עוד רגע ייבול ויצהיב, כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת - קצר פה כל כך האביב... ואת ואני היודעים ונורא הדבר שרק הוא לא - עד כמה קצרים החיים, החיים הקצרים שניתנו לו. נדיב ונסער ומכאיב, קצר פה כל כך האביב".

ד"ר מרים אורבך, דיילת בכירה בחברת ארקיע, אזור

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ