מכתבים למערכת 7.5.2014

הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הארץ

השואה וילדי הגן

שר החינוך יכול להתרווח בכורסתו. תוכניתו להעמיד דום ביום השואה גם את ילדי הגן נוחלת הצלחה חינוכית לא מבוטלת. הנה, באתי לבקר במוצאו את נכדותי, בנות ארבע. "מה עשיתן בגן היום?" שאלתי. שתיהן נעמדו, מתחו את ידיהן כלפי מטה והרכינו את ראשיהן. "ומה אמרו לכן?" שאלתי. "לחשוב על המתים", ענו. "ועל מי חשבתן?" - "על האחים רייט, ועל תומס אדיסון" ענתה אחת מהן (כן, יש להם הורים משקיענים). והשנייה הוסיפה "ו... גם על אריק איינשטיין".

תמי גרוס, תל אביב

מקומם, אבל איש לא קם

בתגובה על "פשעי השנאה מתפשטים בצפון, אף מקרה לא פוענח", מאת אלי אשכנזי, ג'קי חורי,
ניר חסון ויניב קובוביץ ("הארץ", 1.5)

תופעת "תג מחיר" אכן מתפשטת בצורה מזעזעת. חבורות של גזענים מבצעות פוגרומים, שורפות מסגדים וכנסיות, כותבות כתובות נאצה, פוגעות ברכוש ומטילות אימה על אזרחים חפים מכל פשע. קורים דברים מקוממים, אך אף אחד לא קם לעצור אותם.

בעת הקמת הממשלה, סיעות ליכוד־ישראל ביתנו ויש עתיד הבטיחו לפעול נגד הגזענות הגוברת וציינו זאת בהסכם הקואליציוני ביניהן. סעיף 40 בפרק "שיטת ממשל, משילות, דמוקרטיה ושלטון החוק" מפרט: "בתוך 30 ימים מכינון הממשלה תקים הממשלה ועדה בין־משרדית לגיבוש תוכנית למלחמה בגזענות. התוכנית תוצג למליאת הממשלה תוך 90 ימים ממועד הקמתה של הוועדה הבין־משרדית. מיד עם הצגת התוכנית תעביר הממשלה תקציב הולם ליישום התוכנית".

בושה וחרפה. אפילו ועדה לא קמה.

ד"ר לורה ורטון,
חברת מועצת העיר, ירושלים

וידוא הריגה

אין זה פלא שמתנגדי הפיוס עם הפלסטינים משתמשים במונח צבאי קליט לאוזן הישראלית ("וידוא הריגה") כדי לשכנע את הציבור הישראלי שראש הרשות הפלסטינית סתם את הגולל על תהליך השלום.

הקשבתי לנאומו של אבו מאזן מתחילתו ועד סופו, בשידור החי. הקשבתי קשב רב הן לתוכן דבריו של הנואם והן לניואנסים המלווים את הנאום: הנינוחות, הרהיטות, הביטחון העצמי של הדובר, ואפילו חוש ההומור שהתלווה לדברים, בעיקר כשליגלג על האמריקאים שכינו את הפלסטינים Boys. "אנחנו Boys", לעג לגישה הפטרנליסטית כלפי הפלסטינים.

שמתי את עצמי במקומו של הפלסטיני המקשיב לדברים. מראשית הנאום ועד סופו היה ברור: אבו מאזן יודע היטב מה הוא עושה. הוא צועד בביטחון במשעול שפתחה לו ההיסטוריה. יש לו זמן. מדבריו השתמע, שמשנה לשנה מצבם הבינלאומי של הפלסטינים משתפר והולך, שישראל מיצתה את מרבית הקלפים שהיו בידה, ואילו לפלסטינים יש "יד" מצוינת, עם כמה "אסים". הפלסטינים נמצאים רק בראשית דרכם כמדינה שבדרך, והם מפלסים את דרכם עקב בצד אגודל.

מצער שהתקשורת הישראלית עסוקה בלבודד משפטים מתוך כלל הטקסט ולנופף בהם לתועלת מסוימת. מן הראוי שמישהו אחראי בתקשורת יביא את נוסח הנאום החשוב הזה בתמלול מדויק. רק כאשר כל התמליל מוגש לציבור יכולה להימנע הבורות, אם כל חטאת.

גדעון ברוידא, ירושלים

איך הופתענו ולמה

אפשר לייחס לאבו מאזן תמימות של ילד: הוא לא ידע, במשך החודשים שבהם שוחררו רוצחי יהודים מהכלא הישראלי, שמתקרב איחוד בין פתח לחמאס. אבל איחוד כזה הרי לא מתרחש בסוף שבוע מקרי. אפשרות שנייה: הוא ידע, וקידם ויזם. ואולם, אבו מאזן ידע שישראל לא תשחרר רוצחים, כשהפתח ורוצחי חמאס עושים אגודה אחת. הוא סחב את המשא ומתן כל עוד הרוצחים משוחררים. במלים אחרות, הרוצחים שוחררו במרמה.

יורשה לי לנחש: אילו ישראל היתה נעתרת לשחרר עוד 500 רוצחים, היה אבו מאזן מתאפק עם האיחוד שהודיע עליו השבוע. מה בוער? כך נראה הבזאר במזרח התיכון.

שאלה אחת: איפה היה המודיעין הישראלי המהולל? איך ולמה הופתענו? אנחנו יודעים על אוניות נשק במרחק אלפי קילומטרים, אך לא מה שקורה במרחק רבע שעה מהבית? ושאלה שנייה: למה לא מחזירים לכלא את הרוצחים ששוחררו במרמה? הם שוחררו במסגרת התנהלות לקראת הסכם - ואין הסכם, אז מה הם עושים בחוץ?

יוסי שדה, גני תקוה

הצעות נוספות לחיסכון

הנני מתכבד להוסיף עוד רעיונות לחיסכון ברוח ההצעה הגאונית לצמצם את חלוקת הדואר ליומיים בשבוע, הצעות שיביאו לחיסכון כביר בהוצאות הממשלה ויורידו ממנה אל עול הריחיים האבסורדיים ששמם "שירות לציבור", מושג שקיים רק במדינות מפגרות כארצות הברית, גרמניה, צרפת, ארצות סקנדינביה ועוד.

בתחום החינוך: לפתוח את בתי הספר רק שלושה ימים בשבוע. בתחומי הנמלים, החשמל והרכבת: להעביר את התפעול וההנהלה לעובדים (זה ממילא המצב בפועל). בתחום הרפואה: לחייב את החולים להביא מים מהבית, כדי לחסוך בהוצאות על חוקן. בתחום המים: להרכיב מד מיוחד בכל בית שימוש שיווסת את השטיפה על ידי הגבלתה לפעמיים ביום בלבד.

יש באמתחתי הצעות ייעול נוספות, אבל כדי לחסוך בנייר אני נמנע מלפרטן ולכן אחזור לעניין הדואר. כצעד ראשון להקמת שירות דואר יעיל יש לפטר את ההנהלה הנוכחית של חברת הדואר ולשלוח משלחת מחקר למדינות המפותחות כדי ללמוד איך מתפעלים שם שירותים לציבור בכלל ושירותי דואר בפרט.

יוסי מור, הרצליה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ