שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מכתבים למערכת 9.5.2014

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הארץ

בחירה מושלמת

אינני נמנה עם תומכי מפלגתה של שרת הספורט והתרבות לימור ליבנת, אבל אני סבור שהחלטתה בדבר אופיו של טקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות השנה, שעמד בסימן "זמן נשים", היתה ראויה ומוצלחת מאוד. הטקס עצמו היה נפלא והבחירה בנשים שהדליקו את המשואות היתה מושלמת.

כבר שנים רבות לא ראינו טקס מושלם כזה, ואינני זוכר טקס שאחריו רבים רבים דיברו בשבחו.

מגיעה לשרה ולכל מי שארגנו את הטקס ברכת יישר כוח וכל הכבוד.

דב קרן־יער, ירושלים

ההחמצה

בתגובה על "דיינסטי" מאת גדעון לוי ("הארץ", 4.5)

לדאבוני הרב, בהתייחסו לשושלת דיין החמיץ גדעון לוי את האישיות הנאה ביותר והשלמה ביותר במשפחת דיין. אכן, לא קוראים עליה בעיתונים - היא אינה מעורבת בקטטות, היא אינה עוסקת בעתיקות, היא אינה מתפתלת בנכלולי הפוליטיקה. אישיות זו הינה רות דיין.

אשה זו פועלת בכל לב, במרץ רב ובצניעות רבה לקירוב בין עמי הארץ, מטפחת קשרים בין כל חלקי העם הזה, ובמיוחד יוצאי עדות המזרח, ומטפחת את אמנותם ואומנותם. אשה זו נעה אפילו עתה, בגילה המופלג, בין כפרי המיעוטים, בין הכפרים בגדה ובין הכפרים והשכונות של כל יוצאי תימן, כורדיסטאן, אוזבקיסטאן וטורקיה.

רות דיין גם התגייסה בכל מרצה לשחרור גלעד שליט. יותר מהכל היתה למגן ולמבצר לכל בית דיין בכל שנותיו, ולאסי דיין במיוחד היתה אולי היחידה שעליה היה ביכולתו לסמוך ולהישען בעת מצוקה.

רות, היחידה מבית דיין שהיה לי הכבוד והעונג להכיר, הינה כל היפה והטוב, ללא כל סייגים, בבית דיין ואולי בעם ישראל כולו, כי אין כמותה לייצג את התום, החן, היושר והענווה שבעם ישראל. היא גם היתה אמו־הורתו ומקור אושרו וכשרונו של אסי דיין.

נחום למדן, רמת השרון

אהבה על החוף

בתגובה על "iNakba" מאת דן ערב ("הארץ", 2.5)

במאמר מספר דן ערב כיצד נקלע יום אחד לאתר בסביבות העיר אשדוד, לרגל שיתופו בהפקת סרט קולנוע. עודו עסוק במשימה שלשמה בא לאותו מקום, התבונן סביבו ומבטו התמקד בחורבה שמראֶהָ העיד על היותה מבנה ערבי נטוש. על שאלתו, מה המקום הזה, נענה ש"אנשים שמתחתנים מגיעים לכאן הרבה כדי להצטלם". בסופו של אותו יום צילומים בסביבות אשדוד התעניין הכותב בטיבה של אותה חורבה המשמשת רקע כל כך פוטוגני לצילומי "חתן־כלה", והתברר לו שבשעתו היה זה החאן של העיירה הערבית איסדוד, שתושביה הערבים נטשו/נמלטו ב–1948 דרומה ומצאו מקלט במחנה פליטים בעזה.

למקרא מאמר זה נזכרתי מיד בספרה של מיכל גוברין "אהבה על החוף" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013), שקראתי לא מזמן. הרקע לרומן רב קולות ורב נדבכים זה היא העיר העברית החדשה אשקלון, ומהדהדים בו אזכורים של העיירה הערבית מג'דל שליד חורבותיה נבנתה, ושל ענותם של הערבים שנמלטו ממנה במלחמת העצמאות והתיישבו במחנה פליטים בסביבות עזה ועיניהם כלות למכורתם.

אולי זיכרוני מטעני, אבל נדמה לי שעד כה לא נתקלתי בספרות היפה העברית במבע כל כך אנושי, חריף וא־פוליטי של רגשות אלה של ערבים נמלטים/פליטים כמו בספר הזה.

יעל מדיני, רמת־גן

משק כנפי ההיסטוריה

צפיתי במוצאי יום העצמאות בטקס המסורתי של הענקת פרס ישראל. השנה נעשתה היסטוריה: לראשונה בתולדות המדינה הנחה את הטקס קריין דרוזי. שמו של הקריין הצעיר: שיבל כרמי מנסור.

מנסור הצעיר הנחה את הטקס ברהיטות מרשימה ובממלכתיות שאין שנייה לה. במהלך הטקס הרגשתי מעלי את משק כנפי ההיסטוריה. לאחר שנים רבות ניתן לומר שלקריינים הוותיקים עמיקם גורביץ' ודן כנר קם לראשונה יורש. אני מציע לאחת ממערכות החדשות בטלוויזיה, בערוצים 1, 2 ו–10, לשקול להעסיק קריין מחונן זה כמגיש חדשות מרכזי. סוף סוף נראה על המרקע מגיש חדשות צנוע, ממלכתי ורהוט להפליא, המכבד את המלה ואת הידיעה התקשורתית ואינו מתעסק בעצמו.

דוד קשני, תל אביב

כיכר על שם מנס פרת

שמו של עמנואל (מנס) פרת, שהיה אחראי להקמתה של הקריה למחקר גרעיני בדימונה (קמ"ג) בהנחייתם ובהשראתם של דוד בן־גוריון ושמעון פרס, אינו ידוע ברבים, אך פועלו באותם ימים רחוקים הרים תרומה רבת משמעות למדינת ישראל. יפה נהגה על כן עיריית תל אביב בהחליטה לכבד את זיכרו בקריאת כיכר על שמו.

אלי שגיא, בשם חבורה ממקימי קמ"ג, ירושלים

קטע לסיום

בתגובה על "מכתב לאדם מכאן" מאת יאיר אסולין ("הארץ", 2.5)

את יאיר אסולין אני נהנה לקרוא מדי שבוע, לרוב אני מסכים, ותמיד שמח לקרוא את הזווית המקורית שלו על המציאות הישראלית. שמחתי לראות בסוף השבוע האחרון שהטור "קטע לסיום" עבר הרחבה וזכה למקום מרכזי בהתאם לערכו. בחירה מוצלחת.

מרענן לראות ש"הארץ" שומר על איכותו שנים כה רבות בזכות כותבים כאלה. כן ירבו.

נמרוד דותן, באר שבע

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ