מכתבים למערכת 15.10.2014

הארץ
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הארץ

האמצעי היעיל ביותר

בתגובה על "השר שמיר: לבחון את ריבוי הנשים בקרב בדואים כדי לצמצם הילודה" מאת שירלי סיידלר ("הארץ", 29.9)

מדור הזירה

במענה להצעתו־משאלתו של השר יאיר שמיר בנוגע לצמצום הילודה אצל הבדואים, לידיעתו — האמצעי הבטוח המוכח כיעיל ביותר להגבלת מספר הילדים הוא חינוך האם. אם נעניק לנשים הבדואיות זכויות שוות בשבטיהן ובמשפחותיהן ונעצים אותן על ידי מתן השכלה — הילודה תרד מעצמה. נראה את כבוד השר מרים כפפה זו.

יוספה שרתיאל, קרית אונו

השפה והאומה

בעקבות "טרחני הדקדוק" מאת חיים לוינסון ("הארץ", 7.10)

לפי כותב המאמר "שפה היא דרך לתקשר". ואם זה מה שחשוב, הרי שניתן לדעתו להשתמש בה בצורה קלוקלת ומעוותת, העיקר שהדברים יובנו; אם חס וחלילה תשתמש בלשון נכונה ורהוטה, הרי שמצוי בך סממן אליטיסטי. אבל שפה היא גם מסורת וגם אמת־מידה לאומָה, שהרי לאום מאופיין בין השאר גם בשפה, ויש להניח שהכוונה לשפה נכונה.

במסגרת ההידרדרות הכללית של מדינתנו, בחברה, בכלכלה, במוסר ובערכים, מציע חיים לוינסון להוסיף את השימוש בשפה לא תקנית. הוא לא יוצא להגנתם של עולים חדשים שלגביהם אכן "עברית קשה שפה". הוא מדבר על ילידי הארץ שפשוט קשה להם להתבטא בכתב ובעל פה בעברית נכונה. מדוע קשה להם, זו שאלה בפני עצמה, שלא נדון בה כעת. לוינסון מעוניין שבלוגים, מאמרים וספרים ייכתבו "בשפת רחוב" ולא רואה כל פסול בכך. רק כך, לדעתו, תינתן לכולם הלגיטימציה להשתתף בשיח הציבורי. הוא קורא לזה תהליך של שחרור והנגשה, ואני תמהה אם זו לא פשוט בורות. לא שמעתי שעָם אחר מוותר על הדקדוק של שפתו בשם השחרור וההנגשה.

נראה לי שמי שלא מבחין, וכנראה גם לא מעוניין להבחין, בין משלבי השפה השונים, הוא הטרחן שידרדר גם את שארית שפתנו לעברי פי פחת.

ניצה חזקיהו, תל אביב

לצערי, הכותבים על השימוש הבלתי ראוי בשפה העברית דנו בעיקר בשימוש במספרים בהתייחסם לזכר ונקבה. ואכן זו צרה, אך יש בעיות נוספות וחמורות לא פחות. לדוגמה השימוש המיותר באות ת' בראשית מלים, שעשוי אף להטעות: תקום (הכוונה כמובן ל"ציווי": קום), תאכל, תרוץ, תלך, תבוא, תקרא ועוד.

אני מסכים לדעה שהובעה, שאם הגננות והמורים יקפידו שהילדים ידברו נכון מתחילת דרכם, יימנעו בהמשך הרבה שיבושי שפה, וראוי שמשרד החינוך ייקח את המשימה על עצמו להוריד הנחיות וחוזרי מנכ"ל שיבטיחו שימוש נכון בשפה. והרי ילדים אין להם אלא את מה שהם שומעים מפי המבוגרים, וכאן מקומם של המורים והגננות הוא קריטי.

ישנם עוד שיבושים נפוצים: לעשות צבא (ואני לתומי סברתי שבצבא משרתים, ולא עושים אותו), לעלות על מדים ועוד כהנה וכהנה — וכאן אולי תפקידו של קצין חינוך ראשי לנסות לשרש את השפה הקלוקלת. ועוד לא התייחסנו אל "כאילו", שהופך את הדברים שנאמרים למוטלים בספק.

זאב נבור, מכבים

האם הופעתה של שגיאה דקדוקית בפסקה הראשונה של המאמר ("עומלת" במקום "עמֵלה") הינה רמז ספרותי מחוכם בבחינת "בחן את עצמך: האם אתה טרחן דקדוק?"

גלעד הלפרן, תל אביב

נשק הגנתי במרתף

בתגובה על "זיכרון־רשפון" מאת גדעון לוי ("הארץ", 12.10)

אני קורא בתשומת לב רבה את כל מאמריו של גדעון לוי, למרות שכמעט תמיד אינני מסכים עמו וחושב שטענותיו מופרכות, מוטות, מעוותות ומצטיינות בראייה חד־צדדית. עם כל זאת, אינני חושב שהוא כסיל או תמים, ולכן התקשיתי מאוד להבין את טענותיו ואת הקבלותיו במאמרו זה. האם באמת רואה לוי הקבלה מלאה בין הטמנת נשק לשימוש הגנתי במרתף בית חולים או גן ילדים, לבין שימוש אקטיבי בנשק מתוך בית חולים או גן ילדים במטרה להרוג אזרחים חפים מפשע? האם באמת הוא רואה בהטמנת נשק בסליק במבנה אזרחי "שימוש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי" ובדיוק מקביל לירי מתוך בית ספר או גן ילדים? האם טחו עיניו מראות את ההבדל בין הפעולות של חמאס לעומת ארגוני הלחימה הישראלים שלפני קום המדינה? או שקיים כאן עיוורון מרצון ואטימה של החשיבה כדי להגיע למסקנה קבועה ושנקבעה מראש? האם אין תפקידו של עיתונאי הוגן לא רק לאסוף מידע ולהשתמש בו להבעת דעותיו הפוליטיות, אלא גם לנתח אותו בהגינות, באובייקטיביות ובשכל ישר?

פרופ' שמעון פולק, חיפה

תמהני על גדעון לוי, אשר כדי לחשוף את ההתחסדות הישראלית לגבי מיקומם של טילים ולוחמי חמאס על נשקם בלב אוכלוסייה אזרחית צפופה בעזה, מרחיק עדותו עד לסליק הנשק בגן ילדים מתחת לצרכנייה במושב רשפון בשנת 1936. כתל אביבי מי כמוהו מכיר את המתחם של משרד הביטחון והמטכ"ל על מגדליו, מרתפיו ובורותיו, במרחק קצר מאחד מבתי החולים הגדולים בארץ, ליד בתי ספר, אזורי בידור, מגדלי מגורים וכד'.

כיצד, אם חלילה תתגלגל לפתחנו מלחמת לבנון השלישית, יצדיקו מנהיגי המדינה את "הנזק הסביבתי" הנורא שיגרמו אלפי הטילים של חיזבאללה שיחדרו מבעד למעטפות ההגנה כשראשיהם מכוונים אל הבור של צה"ל?

דן יעקבסון, הרצליה

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ