התשתית המערבית שלנו

רונה ברנס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רונה ברנס

הגדרת הזהות הישראלית כזהות מזרחית נהיית פופולרית יותר ויותר בזמן האחרון. המעניין הוא, שגם אלה המייחלים ביותר לכך שסוף סוף תשרוף השמש את עורנו ותקבל אותנו במרחב "המזרחי האותנטי", הם בדרך כלל שותפים לערכים שהשפעתם המערבית היא מובהקת.

שהרי הערכים הפוליטיים של רוב הציבור בישראל — החל ברדיקליים וכלה בשמרנים — הם ערכים מערביים, או מעין מערביים (פוסט־פשיסטיים), באופיים. גם אלה אשר מקללים את "הציונים האשכנזים" נשענים על ערכים אלה כסימני דרך בסיסיים.

מדור הזירה

אנחנו דורשים ודורשות שוויון לא מפני שזהו הדבר "הצודק והנכון" סתם, אלא גם כי אנו, כולנו, מושפעים עדיין ממחשבות ששורטטו דווקא באזור אירופה והמערב. מחשבות על צדק, שוויון, הגינות וסולידריות.

"האירופיות" אשר לה מתכחשים רבים כל כך בזמן האחרון היא לא רק "אירופה", ובוודאי שאין היא רק "אשכנזית". האירופיות היא כל הדברים שהישראלים בוחרים לקחת מ"אירופה".

על זה אפשר כמובן להתווכח — על מה כן לקחת ומה לא, לשאול עד כמה הליברליות הבורגנית המערבית היא אמנם נאורה, כמו שהיא מספרת לעצמה וכו' — אבל כל הוויכוחים הללו כלולים בתוך אותה מסגרת, שהתשתית שלה היא תשתית מערבית בבסיסה.

האם הפעילים במאבק המזרחי מתכחשים לכל אלה? ודאי שלא. הם רוצים לשנות מדיניות, לשנות תפישות רווחות, להילחם בגזענות.

יש לקוות, כי פעילות זו תעורר את הרצון לצאת נגד הגזענות בכלל בחברה הישראלית. אולם אגב כך כדאי לא לשכוח, כי המאבק איננו מאבק באנשים, וודאי שהמאבק איננו נגד "תרבות המערב".

כשלועגים באלימות לביטויים תרבותיים של אלה החיים אתך, כפי שנעשה לא פעם בשנה האחרונה, המאבק לשוויון נהפך למלחמה של אדם באדם ותרבות בתרבות. אין ספק, כי העלאת המודעות להתנגדות לגזענות במדינת ישראל היא הכרחית, אבל אסור שהדבר יקבל אופי של מלחמת תרבויות. מלחמה כזאת מזיקה לכולם.

רונה ברנס, ירושלים

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ