יאיר בר-קול
יאיר בר-קול

מי שסבור שהפופולריות של מירי רגב ומקומה הגבוה בצמרת של מפלגת השלטון נובעים רק מגינוניה העממיים, מלשונה הבוטה ומעמדותיה הפוליטיות, כנראה אינו מכיר אותה ואת נפש בוחרי הליכוד, ואינו יודע הכל. לכן כדאי להזכיר שרגב יזמה את הצעת חוק משרות האמון, הלוא הוא "חוק הג'ובים", ולאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה דחתה את הצעת החוק, הודיעה בהתלהבות כי תעלה אותה שוב ושוב.

קל להבין כי מה שמניע אותה אינו דווקא דאגה לשיפור השירות הממשלתי, אלא רצון לספק ג'ובים למקורבים ולהבטיח לעצמה שרידות פוליטית, תוך התעלמות מהצורך ברצף, בהמשכיות וביציבות של שירות המדינה. עצם העלאתה של הצעת החוק הזאת משמעותה פוליטיזציה של שירות המדינה, והבעת אי אמון בלתי מוצדק בבכיריו, כאילו ממשל לא יוכל למשול אם בשכבה העליונה של השירות לא יעמדו אנשי אמון של המערכת הפוליטית, וכאילו אין די במשרות האמון הקיימות.

מדור הזירה
צילום:

עמדתה הנחרצת בעניין זה אינה אלא חתירה תחת יסודות המינהל התקין, וניצבת בניגוד מוחלט לתפישה המקובלת ברוב המדינות הדמוקרטיות, שעל שירות המדינה לפעול על פי נורמות ואמות מידה מקצועיות וא־פוליטיות. זאת, תוך מציאת איזון הולם בין יישום המדיניות של הדרג הפוליטי הנבחר לבין פעילות המבוססת על מומחיות, ידע, כישורי ניהול, שיקול דעת מקצועי ונורמות אתיות; אבל את מי מפעילי הליכוד כל זה בכלל מעניין, ומה כל אלה לעומת העצמת הסיכויים להשתלב בעתיד במשרה זו או אחרת בשירות הממשלתי.

החדרת קבוצות של "אנשי אמון" לשירות המדינה על רקע זיקה פוליטית או נאמנות אישית עלולה להוביל לאי הקפדה על דרישות סף מחמירות וכישורים מעולים, ועל כן היא פסולה. אך גם אם בין אלה יהיו מועמדים מתאימים וראויים, שיבוצם במשרד יכרסם במעמד וביכולת של הבכירים הקיימים, ייצור חיכוכים ומתחים ויסרבל את עבודת המשרד. גם התחלופה הגבוהה הצפויה בקבוצה זו, עקב התכיפות בחילופי שרים, תיצור זעזועים מיותרים ותפגע בעבודה הסדירה.

יאיר בר־קול, ירושלים
 (לשעבר יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי)

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ