ההפסד של כולנו

דוד לגזיאל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דוד לגזיאל

בתגובה על מאמר המערכת, "הפסדת, הגיע הזמן לשקם" ("הארץ", 4.9)

המאמר דן בהתנהלות של בנימין נתניהו מול ארצות הברית בנוגע להסכם הגרעין עם איראן, והוא מסתיים בפנייה לראש הממשלה להתחיל בשיקום היחסים עמה. לכאורה, כותרת המאמר תואמת היטב את תוכנו, אלא שבמלה אחת נפלה טעות. הכוונה למלה "הפסדת".

מדור הזירה

אפילו מחברי המאמר אינם סבורים שזה הפסד של נתניהו בלבד, אלא הפסד של המדינה כולה. הכותבים מנסים לבדל את מדיניותו של נתניהו באמתלה ש"הממשל מתוחכם דיו להבחין בין נתניהו למדינת ישראל", אלא שלאחר מספר שורות נכתב שנתניהו מנע עד כה מזרועות הביטחון לשפר את שיתופי הפעולה עם ארצות הברית. בהנחה שצה"ל אינו מגן רק על משפחת נתניהו, הרי התנהלות כזאת מהווה הפסד לכולנו.

ועדיין אין זו הבעיה העיקרית במלה "הפסדת". במלה הזאת מצליחים כותבי המאמר לפגוע, בעת ובעונה אחת, בשני הצדדים המנוגדים בוויכוח על מדיניות נתניהו. מצד אחד, אזרחים לא מעטים תומכים בראש הממשלה בעניין זה, ולכן הקביעה שההפסד הינו רק של ראש הממשלה יוצרת ניכור בינם לבין הכותבים. התומכים סבורים שנתניהו נלחם למען עתידה של ישראל, ולכן לדידם ההפסד הוא של כולנו. במלים אחרות, כל אדם שמבדל עצמו מכך, כנראה אינו רואה עצמו כחלק מן העם. מצד שני, המלה "הפסדת" פוגעת גם במתנגדים להתנהלות נתניהו, שכן היא מתעלמת מהטיעון המרכזי שלהם, בדבר הנזק שגרם לישראל בהתנהלותו הכוחנית מול הממשל האמריקאי.

לבסוף ישנו עניין לא פחות חשוב והוא: החכם מול הצודק. ככלל, לא כדאי להתחיל ביקורת בהיבטים השליליים ולדבוק רק בהם. אמנם זה כלל בעייתי לעולם התקשורת, שכן הוא מוציא את העוקץ והחדות שאנשים כה אוהבים. אלא שלפעמים כדאי לבחור את המלים בקפידה, כדי שהניסוח ישיג את מטרותיו. זה ההבדל בין ניסוח חכם לניסוח צודק. נתניהו ניסה להיות צודק, מאמר מערכת צריך להיות חכם.

דוד לגזיאל, תל אביב

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ