פליטה יהודייה וערבי טוב

דוד שליט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

הנימוקים לפסילת "גדר חיה", ספרה של דורית רביניאן, על ידי משרד החינוך, מזכירים מקרה נשכח מהעבר, כאשר פקידים ישראלים, אולי בנאיביות של תקופתם, ביקשו דווקא לעודד רומן רומנטי יהודי־פלסטיני, ואף עמדו מאחורי יוזמה לכתיבתו. זה קרה בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים, כאשר הסכסוך והשיח היו חילוניים לחלוטין.

בעיית הפליטים הפלסטינים עמדה במרכז דיוני העצרת השנתית של האו"ם, שהיתה אמורה להיפתח בספטמבר 1961, ובישראל חששו מחזית אנטי־ישראלית, שתורכב מהגוש האפרו־אסיאתי וממדינות הגוש הקומוניסטי. כדרכם בקודש, הוציאו אנשי משרד החוץ חוברת הסברה בנושא הפליטים, אבל היה ברור שזה לא יספיק.

ב-21 ביולי 1961 שלח מיכאל ארנון, מנהל ההסברה במשרד החוץ, מכתב אל מרדכי שלו, בקונסוליה הישראלית בלוס אנג'לס, ובו העלה את הרעיון לפנות לסופר ליאון יוריס, מחבר "אקסודוס", ולהציע לו לכתוב ספר "על ענייני הפליטים היהודים — בעיקר מארצות ערב — והפליטים הערבים גם יחד [...] קיימות כאן אפשרויות לרוב לפיתוח סיפורי אהבה בין פליטה יהודייה וערבי טוב, או אולי להיפך, ובכלל אפשר להגיע כאן לפופולריזציה של כל העניין בצורה נפלאה [...] נעמיד לרשותו לעניין זה חומר סודי ואקסקלוסיבי".

באותה שנה עשה הסרט "אקסודוס" את מסע הניצחון שלו בעולם. ליאון יוריס נתפש אז כאיש יחסי הציבור הטוב ביותר של ישראל וככזה נבחר גם למאמץ ההסברה הספרותי בסוגיית הפליטים. למרבה האירוניה, ב"אקסודוס" היתה דמות של ערבי טוב, טהא, חברו של הגיבור ארי בן כנען. הוא נהפך לאויב, בין היתר משום שלא הצליח להשיג את ירדנה, אחותו של ארי. הספר נתפש כגזעני בעיני ערבים בישראל, והסרטתו לוותה בהפגנות. למעשה, התסריטאי דלטון טרמבו עידן את הטון הגס של יוריס, ובסיום הסרט אף נטמן טהא הערבי בקבר אחד עם צעירה יהודייה שנרצחה, שני קורבנות סמליים, בתקווה לעתיד אופטימי. אבל זה הוליווד.

יוריס, מכל מקום, לא נענה ליוזמה, וסיפור האהבה לא נכתב.

דוד שליט, תל אביב

פול ניומן בכרזת הסרט "אקסודוס"
פול ניומן בכרזת הסרט "אקסודוס"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ