בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתבים למערכת 12.1.2015

תגובות

עיר בלי ערבים

בתגובה על "בתוך תוכם הם יודעים" מאת אורי משגב ("הארץ", 8.1)

ההתפייטות על תל אביב כעיר המקלט החילונית ה"סובלנית, אוניברסלית, חדשנית, פלורליסטית, מאירת פנים לגר ולאלמנה ולחד־הורית ולהומו וללסבית ולערבי ולאריתריאית" נוגעת ללב, אך נראה שקצת נסחפנו. הרי "האידיוטים התורנים" מהימין שאורי משגב כל כך מתעב בסך הכל ממשיכים מסורת תל אביבית מפוארת. העיר העברית הראשונה אמנם מהווה מופת ל"ציונות ההרצליאנית", אך זה לא הפריע לה לקום על אידיאולוגיה של טוהר אתני ודתי: ועד אגודת "אחוזת בית" שייסד אותה על קרקעות שנקנו מערבים הזדרז לאסור על כל חברי האגודה למכור או להשכיר נכס נדל"ני כלשהו לערבים. הנוהל הזה התקבע שנים לפני ש"מאורעות" כלשהם או השואה באירופה נהפכו לתירוץ הנצחי לאפליה גזענית בוטה.

ה"תרבותיות והחיוניות" של הציונות החילונית, או חיבתה לזלילת סרטנים ורגלי צפרדעים בשבת, לא הפריעו לה לשמר ולהנציח את האפליה הממוסדת של ילידי הארץ, אלה שלא גורשו מכאן. משגב צודק כשהוא קובע ש"בתוך תוכו יודע הימין הלאומני־דתי שבלי תל אביב אין למדינת ישראל תקומה". אבל הימין הזה ממש לא זקוק ל"מגניבוּת" של תל אביב, הוא בונה על המורשת הגזענית שעדיין משגשגת בה. תשאלו כל ערבי שניסה פעם להצטרף ל"מגדלור" הציוני, כלומר לשכור דירה צפונה מיפו.

עפרה ישועה־ליית, תל אביב־יפו

היהדות ההפוכה של אורי משגב הינה סובלנית, אוניברסלית, מאירת פנים לגר ולאלמנה — אבל לא לדתי, לחרדי, לבעל המכולת ולקופאי העובד לפי שעות, המאוים בפיטורין אם לא יעבוד בשבת. אכן, ליברליזם א־לה־קארט.

יצחק יעקבסן, ירושלים

כל הארץ תגים וטלאים

בתגובה על "תג זיהוי כאות כבוד" מאת
 זאב שטרנהל ("הארץ", 29.12.2015)

במאמר כתב זאב שטרנהל: "אם יעבור חוק עמותות השמאל ונציגיהן יחויבו לשאת תגי זיהוי בביקוריהם בכנסת, מן הראוי להפוך תגים אלה לאותות הצטיינות ולשאתם דרך קבע... אולם לא די בכך: חייבים להנפיק מיד תגים נוספים, בעבור תומכי העמותות וידידיהן".

הרעיון גאוני. גם אם החוק האמור לא יעבור, אין להשאירו במגירה, אלא יש לעשות בו שימוש מיידי: להדפיס אלפי תגים כאלה ולהפיצם בין השמאלנים החפצים לענוד תג זיהוי כאות כבוד, תג זיהוי כאות הזדהות.

התג יכול להיות בכל צבע בולט, אך הנאצים כבר חשבו ומצאו שהצבע הצהוב מתאים ביותר למשימה. התג גם אינו חייב להציג טקסט כלשהו, הוא יכול להישאר תג אילם, כאשר עצם ענידתו מהווה הצהרה. מאידך גיסא, בהחלט רצוי שהעונד יוסיף בכתב ידו טקסט ככל העולה על רוחו. שטרנהל מציע "גם אני בעמותות השמאל". זה יפה, אך אפשר גם לחשוב על "הלאה הכיבוש!", "ההתנחלויות מכבידות על הביטחון", "האפרטהייד כבר כאן", "החילונים דורשים הגדרה עצמית", "הדמוקרטיה בסכנה" וכדומה.

המימוש אינו פשוט. כפי שאדם חושש לצאת לרחוב לצעוק את כאבו על הידרדרות המדינה, בגלל הפחד מתגובה תוקפנית וכוחנית של תומך ימין מתלהם, כך עלול תג הזיהוי לסכן את הנושא אותו. לפרסם באינטרנט תגובה ברוח השמאל זו משימה הרבה יותר קלה, אבל חשבו מה יושג אם רעיון התג יתפוס: השמאלנים יוכלו לזהות את עצמם, לראות כמה שמאלנים נמצאים בחדר, באולם, במגרש; הם יוכלו סוף סוף להעריך את כוחם בציבור, באמצעות ספירת התגים בקולנוע, בתיאטרון, באופרה או בספריות, וגם ברחוב, כל רחוב ברחבי הארץ.

השמאלנים, במיוחד הביישנים שבהם, ואלה כנראה רבים מאוד, יוכלו להזדהות בפומבי מבלי שייאלצו לבצע כל פעולה, הם אפילו לא צריכים להשמיע את קולם. התג יסייע לעונדיו להבהיר לכל חסרי התג ולכל חסרי המצפון שאנחנו לא מפחדים.

לידיה גרינפלד, כפר ורדים

פוליטיקה קטנה

מאז שהכנסת הזאת מכהנת, זה שמונה חודשים, שרים וח"כים מהימין עסוקים בהעלאת יוזמות והצעות חוק הזויות ואנטי דמוקרטיות. פעם זו השרה מירי רגב, פעם ח"כ בצלאל סמוטריץ', פעם השר נפתלי בנט ופעם ח"כ אורן חזן — וכעת הגיע תורו של ח"כ מיקי זוהר שמבקש לסגור את העסקים שפועלים בשבת, בעיקר בתל אביב. הגדיל לעשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמבקש לערוך פריימריז בעלות של כחמישה מיליון שקל, אף שאיש אינו מתמודד נגדו במפלגתו. זה מה שמטריד את ראש הממשלה, הישרדותו בלבד.

והמחוקקים? הם יודעים שהחוקים שהם מציעים לא יעברו, אבל הם מציעים אותם כדי להראות למצביעיהם שהם פעילים בנושאים ה"חשובים" ובדרך הם מכפישים ומשמיצים את מחנה השמאל. קוראים לזה פוליטיקה קטנה בגרוש. במקום שהח"כים יעסקו בדברים המהותיים והחשובים לחיי האזרחים ביום יום, כמחירי המזון המאמירים, מחירי הדיור שממשיכים לעלות וכו', הם חושבים על הפריימריז הבאים במפלגותיהם ואיך הם ימשיכו לשרוד ולחיות על חשבון משלם המסים.

לאן הגענו? חבל שהציבור התמים אינו מבין את מעשיהם הנלוזים ואינו מענישם בבחירות, אלא ההיפך, הציבור אף מגדיל את כוחם. על זה נאמר בשיר: "הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם".

חזי צור, ראשון לציון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו