בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דברים שלמדתי מנאצי מתון

מכתבים למערכת 2.2.2016

82תגובות

נאציזם מתון

עד גיל 12 למדתי בבולגריה בבית ספר גרמני, בתקופה הנאצית. הורי בחרו בו מפני שבתור יליד גרמניה זכיתי בו ללימודים בחינם. זה היה בין 1933 — כאשר עזבנו את גרמניה ועברנו לבולגריה — לבין 1939, השנה שבה עלינו לארץ. המורים בו, הגרמנים שבהם, לא הסתירו את אהדתם למפלגה הנאצית, וכמה מהם ענדו צלב קרס בדש בגדיהם. אך ספרי הלימוד היו אלה שאושרו על ידי משרד החינוך הגרמני עוד לפני שעלה היטלר לשלטון, והיו בהם סיפורים רבים על חופש המחשבה והדיבור, וכן שירים של מחברים כגון היינריך היינה, שאזכורם נאסר ברייך השלישי.

שר החוץ הגרמני לשעבר, הבארון פון נויראט
ויקיפדיה

בתי הספר בארצות־חוץ היו בתחום סמכותו של משרד החוץ, ובתחילת 1938 ביקר בבית ספרנו שר החוץ של גרמניה הנאצית, הבארון פון נויראט. הוא התעניין במיוחד בילדים הגרמנים שלמדו בבית הספר; זה כלל אותי ואת אחי, שהשבנו על שאלותיו בלי להסתיר את יהדותנו. פון נויראט, שהיה נצר למשפחת אצולה גרמנית, הצטרף למפלגה הנאצית רק ב–1937, אך כנראה הניח לדברים שתחת סמכותו לזרום כפי שהיו. בבתי הספר הגרמניים שמחוץ לגרמניה המשיכו לשיר שירים בזכות חירות המחשבה, ויהודים היו תלמידים ככל האחרים. גם יהודים חסרי קשר לגרמניה התקבלו ללימודים בבית הספר שבו למדתי, וזאת תמורת תשלום שכר לימוד.

השאלה היא אפוא כיצד רוצה לנהוג ממשלת ישראל, ובמיוחד שר החינוך נפתלי בנט: האם הם מוכנים לכל הפחות לנהוג ברוח הנאצי המתון פון נויראט, שהניח לבתי הספר ללמד כפי שנהגו בשנים הקודמות, כאשר גרמניה היתה מדינה דמוקרטית?

עמוס בן־ורד, ירושלים

בגלל היותם יהודים

בתגובה על "דוקרים את הכובש" מאת
 גדעון לוי ("הארץ", 28.1)

גדעון לוי כותב שעשרות הפלסטינים והפלסטיניות שיצאו בחודשים האחרונים להרוג ישראלים לא עשו זאת "מפני שהם יהודים": הם הלכו לדקור בהם ולדרוס אותם מפני שהם כובשים. הם רצו לפגוע בישראלים בעיקר בגלל הכיבוש, לא בגלל יהדותם.

יש לי חדשות בשבילו. בעבר הלא רחוק — החל מהפרעות ביהודי צפת בשנת 1834, ביהודי יפו וירושלים ב–1921, דרך הטבח ביהודי חברון ב–1929 ועד להחלטת האו"ם מ–29 בנובמבר 1947 על הקמת "שתי מדינות לשני עמים", מדינה יהודית ומדינה ערבית — לא היה עדיין כיבוש וגם לא כובש ובכל זאת מאות יהודים נרצחו, נשים יהודיות נאנסו, רכוש רב נבזז, בתי כנסת נשרפו וכלי קודש טומאו על ידי אבותיהם של אותם צעירים וצעירות.

כך שהנרצחים כמעט מדי יום זה שבועות הם כולם קודם כל יהודים, ורק אחר כך, רחמנא ליצלן, "כובשים". התוצאה היא מוות של יהודים חפים מפשע.

עו"ד יעקב לוי, קרית אונו

שחור בעיניים

לפני יותר משבעה חודשים, ב–18 ביוני 2015, הוצתה כנסיית הלחם והדגים שלחופי הכנרת על ידי טרוריסטים יהודים מן הימין ההזוי. בניגוד למקרים דומים בעבר, הצליחה משטרת ישראל במקרה זה להגיע אל החשודים בהצתה בעבודת בילוש ראויה לציון. נשיא המדינה ושרים מיהרו לבקר באתר ולהבטיח לשקם את הכנסייה. הנזק הוערך ב–7.5 מיליוני שקלים.

בסיור של קורס לתולדות הנצרות, הנערך במכון אבשלום, ביקרתי בכנסייה ביום שישי שעבר. התקבלנו במאור פנים על ידי נציג של הנזירים, שסיפר על ליל האימים שבו ניסו הנזירים להציל את הכנסייה מהאש המאכלת. למרות ההבטחות, עוד לא התקבלה אגורה שחוקה מממשלת ישראל. אני משוכנע שהסיבה אינה רצון רע אלא ביורוקרטיה וסחבת. האם לנירפות הזאת אחראי משרד התיירות, המשרד לענייני דת או משרד האוצר? דבר אחד ברור: כל יום שחולף חושף את הפיח, הדלתות השרופות ואת הבושה לעיני מאות צליינים ומבקרים זרים שמגיעים לאחד האתרים החשובים ביותר לנצרות.

אבי יצחקי, בית עובד

ביטוח סיני

אני מבוטח בחברת "הפניקס" זה שנים רבות ומשלם כיום קרוב ל-1,000 שקל כל חודש תמורת ביטוח בריאות וביטוח סיעודי, עבורי ועבור רעייתי. אני מבקש להבהיר, כי נרשמתי בשעתו לחברת ביטוח ישראלית בתקווה שבעת הצורך יהיה לי גב, בצורה של חברה ישראלית, שתעניק לי את התשלומים שיגיעו לי, הן בתחום הבריאות והן בתחום הסיעודי. עתה אני למד מהתקשורת, כי חברת "הפניקס" עומדת להימכר לחברה סינית, פעולה הנוגדת את הבסיס הישראלי של הביטוח שלי ושל רעייתי (ושל עוד המוני מבוטחים), ואני עלול לאבד את האפשרות לקבל בעתיד את התשלומים שיגיעו לי, כמתחייב מהפוליסה שקיבלתי מחברת "הפניקס".

האם העובדה שנרשמתי בשעתו לחברת ביטוח ישראלית לא מחייבת את חברת "הפניקס" (הישראלית) להמשיך לשמור על האופי הישראלי שלה? האם בעליה ומנהליה אינם חייבים לקבל ממני, כלקוח של החברה, וממאות אלפי הלקוחות הישראלים הנוספים, את הסכמתנו להיות כפופים לחברה סינית ולחוקיה?

אני מקווה שממשלת ישראל והממונה על הביטוח במשרד האוצר לא יאשרו את מכירת "הפניקס" לגורם סיני, מכירה שעלולה לקפח אותנו, לקוחות החברה, ולפגוע בסיכוי שלנו לקבל בבוא העת את תשלומי הביטוח.

יחיאל אמיתי, ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו