הציור שלא צונזר

יואב לביא
יואב לביא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יואב לביא
יואב לביא

בתגובה על "השבוע לפני 58 שנה: תערוכת העשור" מאת יעל גרינפטר ("הארץ", 10.6)

בשנים האחרונות השתרשה מגמה חדשה, לבדות כיד הדמיון סיפורים ותיאוריות הנוגעים לפרקים בתולדות ישראל ולקשור אותם במישרין לדוד בן גוריון. לעתים מדובר במחזוּר חומר מגמתי, שהתפרסם בעיתונות בעבר. כך עשתה, כנראה, גם יעל גרינפטר ברשימתה על "תערוכת העשור", שנערכה בירושלים במלאות עשור למדינה. הפסקה האחרונה עוסקת בצנזורה אמנותית שהפעיל כביכול ראש הממשלה בן גוריון. ה"עובדות" כביכול מתחילות בקביעה כאילו היה בן גוריון יו"ר מפלגת השלטון, מפא"י. לא דובים ולא יו"ר. אך העיקר הוא הבדותה כאילו בן גוריון "הורה" לסלק יצירה ש"סגנונה לא היה לטעמו", של הצייר זריצקי, מ"מקומה" (בתערוכה, כמובן).

העובדות כפשוטן הן אלה: מנכ"ל משרד ראש הממשלה, טדי קולק, היה הרוח החיה ויו"ר ועדת התוכן של התערוכה. לפי עדותו, יצירת זריצקי המופשטת, "עוצמה", בפתח אגף תצוגת המשק והכלכלה, הוזמנה לא לפי התכנון המאושר וההחלטה על הצגת יצירת הענק (כ–5 על 5 מטרים) דווקא באגף המשק לא דווחה לוועדה. בן גוריון, שהוזמן לסיור מוקדם בתערוכה, תמה במה מדובר והעיר: "נו, האמנות המודרנית, אפשר עם אמנות מודרנית ואפשר בלי..." לא היתה הוראה ולא בקשה וודאי שלא צנזורה. קולק עצמו טען, שהמיקום מוטעה מכל הבחינות, ודרש להעביר את היצירה לפואייה שבפתח אגף אמנות העשור. כעבור שנה, ב–1959, העניקה ממשלת "הצנזור" בן גוריון את פרס ישראל לזריצקי, וב–1968 העניק טדי קולק, "שליחו של הצנזור", את פרס סנדברג מטעם מוזיאון ישראל ליוסף זריצקי.

יונה פישר, שגרינפטר מצטטת מדבריו, הודה שאפשר שהצגת "עוצמה" בתערוכת העשור היתה טעות. גדעון עפרת סיכם, ש"רוח ההפשטה של 'אופקים חדשים' נכחה היטב בתערוכת העשור". ה"שערוריה" היתה ביסודה בטורי כמה עיתונאים, וכמו במקרים רבים בימינו, לא היה קשר אמיתי בין זה לבין המציאות.

יואב לביא, תל אביב

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ