בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתבים למערכת 8.8.2016

24תגובות

תפסו מקום באוטובוס

בתגובה על "הלבנונים סירבו לנסוע לטקס הפתיחה באוטובוס עם הישראלים" מאת
 אורי טלשיר ("הארץ", 7.8)

מסקרן לדעת, אם התקרית המגונה הזאת עם משלחת לבנון היתה נמנעת, אם הספורטאים הישראלים היו באים בזמן ותופסים ראשונים את המקומות באוטובוס. ההרגל הישראלי לאחר מנע מאתנו את האופציה המרתקת הזאת. או שאולי איחרו כי עסקו בגיבוש המוטיווציה על פי השרה רגב?

יהודה יריב, תל אביב

הסגנון והריח

בתגובה על "הניחו לנו" מאת ליסה פרץ ("הארץ", 5.8)

זה היה שבוע מטלטל לקורא "הארץ" ותיק. הוא החל עם מאמר של אורי אבנרי, שקרא לישראלים בברלין לשוב הביתה וכאן להפעיל את המחאה שלהם ולהביא לשינוי כיוונה של ההתדרדרות במדרון, שבו מצויים עמי והמדינה שלי ("כאן רודוס, כאן קפוץ", "הארץ", 29.7). המסע נמשך במאמר של נעמן הירשפלד ("לא, תודה", "הארץ", 1.8). מאמר קשה, חכם, נוגע ומטלטל, המסביר מדוע אינו יכול לחלוק אתנו את גורלנו. לא הסכמתי. אני נשאר וממשיך להתווכח אתו.

לאחר שלושה ימים באותו עמוד התפרסם המאמר של אילנה המרמן ("ראיתי מהפכנים צעירים בברלין", "הארץ", 4.8). תומכת באבנרי (גם אני), מלווה בעוצמת הנעורים שלה (מעבר ל–70) את הרעננות של אבנרי (בשנות ה–90 שלו). ואז... הגיע יום שישי והביא אל שולחן הבוקר את ליסה פרץ.

אם עד כה התמודדתי בהסכמה ובדחייה עם שלושה אנשים־כותבים, כאן נחתה מוסיקה אחרת. פרץ יכולה "סוף סוף לנשום כאן". אבל קשה, כמעט בלתי אפשרי, להתמודד עם התכנים החבויים מתחת למעטה עבה של השמצות: "בגלים גלים התרוקנה תל אביב מתסריטאים דלוחים, סופרים בהתהוות, מחזאים מעיקים, משוררים גרפומנים, תיאורטיקנים מיותרים, עורכי כתבי עת שאיש לא קורא בהם מלבדם", ובתמצית — "בריחת מוחות בלתי שימושיים בעליל", בעידן שבו "המוחות השימושיים" מנהלים את התרבות בישראל, ואל מול "שוחות השמאל המצטמקות".

הסגנון הוא שנותן לתוכן את צבעו, את טעמו, את ריחו. בשם הפלורליזם והליברליזם אני חוגג עם "הארץ" בכל בוקר מחדש. הפעם זה היה בוקר קשה במיוחד.

שמעון בר, הרצליה

מדריכה לדבש

בתגובה על "כשבני שבט היאו בצפון מוזמביק רוצים להשיג דבש הם פונים לעזרת הציפורים" ("הארץ", 4.8)

יפה ש"הארץ" הביא לקוראי העברית את הסיפור המעניין ש"ניו יורק טיימס" הביא לקוראיו מכתב העת המדעי "סאיינס". מדובר במחקר, שמסביר ומפרט תופעה מדהימה, שבעיקרון היתה ידועה זמן רב: שציפורים מסוימות החובבות דונג דבורים מפתחות תקשורת עם יונקים שונים, לרבות בני אדם, מובילות אותם אל כוורת ומגייסות אותם לפרוץ את הגישה אליה.

ברם אעיר שלוש הערות: הכותרת מטעה, בני השבט אינם "פונים לעזרת הציפורים" ככלל, אלא "לעזרת ציפורים"; כלומר, ציפורים מסוימות. ככינוי עברי, במקום "מדריכת הדבש" הייתי מעדיף "מדריכה לדבש". אך העיקר, ראוי לציין, שלציפור הזאת, ששמה המדעי Indicator, יש שם עברי: "אוביל". השם נקבע כחוק על ידי האקדמיה ללשון העברית בתקופה שהוועדה למונחי הזואולוגיה פעלה בצורה מסודרת וקבעה שמות גם לבעלי חיים מן הניכר (אקזוטיים) שנחשבו חשובים לקורא העברי. בחלק מהתקופה השתתף בוועדה המשורר אברהם שלונסקי ז"ל וכמדומני שהוא שהציע וטבע את "אוביל".

יהודה ל. ורנר, פרופסור אמריטוס לזואולוגיה, ירושלים

הולכת שולל

בתגובה על "מת המלחין אנדרה היידו,
חתן פרס ישראל" מאת חגי חיטרון 
("הארץ", 2.8)

צורת ההתבטאות "פלוני אלמוני התקרב ליהדות" נפוצה מאוד, אך לקביעה כזאת יש צביון מיסיונרי, הבא לפתות את "הרחוקים מן היהדות" לבוא ולהתחמם בחיק הדתיות. במה כרוכה התקרבות זו? האם רומזים לחילונים, שמי שחובש כובע, מגדל פיאות ומוציא ציציות מעל המכנסיים (בכלל זה הגלריה של "כלי קודש" הנחשדים או מואשמים במגוון של פשעים) הוא קרוב יותר ליהדות מיהודי שאינו נוהג כך?

לדעתי, השימוש שנעשה בביטוי "התקרבות ליהדות" יש בו משום הולכת שולל, מפני שלמעשה היה צריך לומר, למשל, "פלוני אלמוני נהפך ליהודי מאמין", או "החל לקיים את מצוות הדת היהודית", או "נהיה דתי".

משה ברנט, חיפה

נולד בשוודיה

בתגובה על "פינגווין עם סומבררו
 נכנס לחדר. מה הוא אומר?" מאת
 חגי עמית (TheMarker, 5.8)

המאמר של חגי עמית מאלף, אבל חבל שלא בדק היכן אלפרד נובל נולד. בדיקה קצרה בגוגל היתה מגלה לו, שנובל נולד בשטוקהולם, שוודיה, ולא בשווייץ.

ד"ר חנה שורץ־אייזלר, כפר סבא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו