אשמה ידועה מראש

אבינעם אבגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אבינעם אבגר

בתגובה על "אל תתנו לממסד לחקור" מאת נעמה קטיעי ("הארץ", 3.8)

נעמה קטיעי קוראת להפקיע מהממסד את הזכות לחקור את פרשת ילדי תימן, בנימוק שהוא "מעולם לא היה מעוניין לחקור לעומק ובכנות את הפרשה". לדבריה, הממסד לא רק מכחיש ומשתיק אותה כבר עשרות שנים, אלא שהוא היה מעורב בניתוק הילדים ממשפחותיהם. לחיזוק טענותיה, קטיעי מעלה נימוקים סותרים, שיוצרים את הרושם שתוצאות החקירה כבר ברורות לה מזמן.

כנימוק לדרישה לשלול מהממסד את הזכות לחקור את הפרשה, קטיעי מתייחסת לדברי השר צחי הנגבי. הלה הוסמך לאחרונה על ידי הממשלה לבחון פרסום מזורז של ארכיון ועדת החקירה הממלכתית. השר הביע את עמדתו, ולפיה "מאות ילדים נגזלו במזיד מהורים". בהמשך סייג את דבריו, והדגיש כי לדעתו אין בארכיון "אקדח מעשן", שיאפשר לקבוע מי אחראי לפרשה. "אם היה" אקדח כזה, טען הנגבי, "ועדת החקירה כבר היתה חושפת אותו". קטיעי רואה בכך זגזוג של השר, וייתכן בהחלט שהיא צודקת. בהסתייגותו הבהיר השר כי דבריו היו "התרשמות אישית", שאינה מבוססת על "עיון בפרוטוקולים של ועדות החקירה", אך קטיעי טוענת שהוא דווקא "מצוי בחומרים". מכך משתמע, שהפרוטוקולים הללו הם מקור מידע אמין. אלא שמיד לאחר מכן, קטיעי מציגה את הוועדות כחלק מנסיון טיוח והשתקה ממסדי. לטענתה, החומרים שהוצגו לוועדה הם מסמכים רשמיים שזויפו.

תואיל נא איפוא קטיעי להחליט: האם הוועדות הן מקור מידע אמין, או שמא הן חלק מקשר כיסוי והשתקה? גם אם נקבל את טענתה כי "הטיפול בפרשה חייב לחרוג מדיון בחומרים שהובאו לעיון בפני ועדות החקירה", נישאר עם שאלה אחת פתוחה: מה יש כאן לחקור? דומה כי בהצגה שקטיעי רוצה לביים לכל אחד יש תפקיד שנקבע מראש. משפחות הילדים יהיו הקורבן, התובע והשופט, שפסק את דינו מראש, ואילו הממסד לוהק לתפקיד משולש של חשוד, בלדר שאמור לספק מידע מרשיע, וכמובן גם מורשע, שאשמתו הוכחה זה כבר.

אבינעם אבגר, ירושלים

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ