בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתבים למערכת 11.8.2016

תגובות

דוגמה לטוהר המידות

בתגובה על "חבר הליכוד מציע: תיאסר חקירת ראש ממשלה מכהן בעבירות קלות" מאת יהונתן ליס ("הארץ", 10.8)

הצעת החוק של ח"כ דוד אמסלם באה לפטור מחקירה את ראש הממשלה על עבירות שדינן פחות מחצי שנת מאסר. הייתי מצפה שראש הממשלה, בנימין נתניהו, יתנער מהצעה זו. על ראש הממשלה להיות דוגמה לטוהר המידות, ולא להסתתר מאחורי התואר והתפקיד.

יגאל וישינסקי, עפולה

כהשלמה להצעת החוק הגאונית, אנחנו מציעים להוסיף סעיף האוסר על ראש הממשלה לעבור עבירות במהלך כהונתו.

אילונה רוט וזאב בהט, חולון

פלישה כשיתוף פעולה

בתגובה על "מסעודיה תיפתח הרעה" מאת עודה בשאראת ("הארץ", 8.8)

איני רואה כל פגם בפרסום הדעות הלאומניות של עודה בשאראת בעיתון שאני מנוי עליו, אולם המאמר "מסעודיה תיפתח הרעה" חוצה את גבול הבעת הדעה בפרסום מידע מסולף: "...דוד בן גוריון, שחיפש תירוץ להשתלט על אדמות המדינה הערבית" — במקום: הגנה על היישוב היהודי מסכנת השמדה; "...הכרזות מלחמה קולניות" (מפי המנהיגים הערבים) — במקום: פלישת חמישה צבאות מאורגנים וכנופיות מסוגים שונים; "...שיתוף פעולה (של מנהיגים ערבים) עם הבריטים" — נכון, אך זאת נגד "היישוב היהודי בפלסטין" ולא אתו, כפי שכתב בשאראת. האם פלישת הצבאות הערביים למדינת ישראל הצעירה נראית בעיניו כשיתוף פעולה עם היישוב היהודי? נראה שכן.

יורם לירון, חיפה

סרגל יחיד ונוקשה

בתגובה על "אז מה זה ציבורי?" מאת אבירמה גולן ("הארץ", 9.8)

אבירמה גולן מבקשת מאתנו, שמאלנים יקרים, לבחור צד: במדינת הרווחה, או בשלטון. אך אין זה דבר חדש. כבר זמן רב רבים בשמאל הסוציאליסטי מציירים תמונת עולם אפוקליפטית: יש שחור ולבן, אין אמצע, ומי שאתנו — חייב להיות אתנו עד הסוף, שאם לא כן — אין הוא לא שמאלני אמיתי.

לדברי גולן, אם אנו שמאלנים שוחרי חופש ביטוי, עלינו להיות תומכי מדינת רווחה על כל צדדיה, בדגש על ועדי העובדים. אם לא נהיה ב"צד" הזה, הרי ש"סתם מאשימים אתכם בשמאלנות", ואנחנו בעצם בצד של השלטון.

אבל לא כך העולם מתנהל. שמאל וימין יש בסקאלות רבות: סקאלה מדינית, כלכלית, דתית, סמכותנית, ועוד. השמאל הישראלי הוא קודם כל מדיני. יתר הסקאלות — נתונות לויכוח. הניסיון לאגד את כל הסקאלות הללו לסרגל יחיד ונוקשה, שישלב בין כל הערכים, הוא בעייתי ולא הגיוני. עלינו לגשת אל כל בעיה בהתאם למצב הקיים ובחתירה לאופציה העדיפה, ולא לפעול על פי תבנית קבועה. כך גם יש לבחון את סוגיית תאגיד השידור הציבורי בהתאם למתרחש, ולא בהתאם לתבנית הקלאסית של רווחה מול הפרטה.

גישת הקונפליקט של השמאל הסוציאליסטי היא הרסנית, דמגוגית, וגורמת לפיצול מיותר בשמאל. בעוד ההנהגה השמאלנית מדברת על פתיחת השורות כדי להיבחר לשלטון, הרי שאבירמה גולן וחברי קבוצתה שוללים אוטומטית את כל מי שאינו מחזיק בדעות זהות לשלהם. ומה ביחס לימנים חברתיים? האם הם שמאלנים בעיני גולן? אנשי השמאל הדוגלים בגישה של גולן צריכים לשאול את עצמם: האם זו הדרך לשלטון?

ארד שפיצר, נורדיה

אויבים בכביש

בתגובה על "נהג משאית עבר באדום והרג שתי נשים ופעוטה" מאת נעה שפיגל ("הארץ", 4.8)

תאונות דרכים נוראות קורות בעת שנהגים חוצים צומת באור אדום. כנהג ותיק אני זוכר את דברי המורה לנהיגה שלי, שאמר לי בשיעור הראשון: התייחס לכל נהג בכביש כאילו הוא האויב שלך. לא ייחסתי אז חשיבות לדבריו כי הייתי במדי חייל וחשבתי שזה סתם משפט.

האמת היא, שצריך להמתין כמה שניות גם כשהאור הירוק דולק, ולהתבונן שמאלה, שמא יש מכונית הנוסעת לאחר שנדלק האור האדום במסלולה, וכך להימנע מתאונה בלתי נמנעת. בהתחשב בנהגים בארצנו, זה יכול למנוע אסונות.

ד"ר חיים גלאון, תל אביב

כתב ספורט אולימפי

בתגובה על "תוגת האביר בן דמות היגון" מאת נחמיה שטרסלר ("הארץ", 9.8)

איני יודע אם הרמה הגבוהה, הכתיבה היצירתית והעניין שנחמיה שטרסלר מצליח לעורר גם במי שאינו קורא, בדרך כלל, מדורי ספורט, הם תוצאה של ההשפעה המהפנטת של ברזיל, או מהיותו בעצם כתב ספורט שנאלץ לדכא, עד כה, את כשרונותיו הטבעיים. מה שבולט לעין כל מי שמשווה את כתבותיו הברזילאיות — שהן ברמה ממש אולימפית — עם מאמרי התמיכה במונופול הגז הטבעי שהוא מפרסם בכובעו הכלכלי הוא, שבשם טובת ציבור הקוראים וטובתו האישית רצוי שיתרכז בכתיבה בנושאי ספורט ואווירה.

האם אפשר לבקש מ"הארץ" להאריך את שהותו בברזיל לפחות עד לאחר שמתווה הגז יעודכן לטובת אזרחי ישראל?

בלי דויטש, ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו