בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתבים למערכת 1.9.2016

2תגובות

בר רפאלי קוראת לכם

בתגובה על "הבגידה של בר רפאלי בשמאל" מאת רוגל אלפר ("הארץ", 21.8)

מהמאמר של רוגל אלפר למדתי, כי לבר רפאלי יש מה לומר ואפילו התקשורת מתייחסת ומצטטת את דברי הערך שאמרה. כותרת המאמר — "הבגידה של בר רפאלי בשמאל" — מציגה רפאלי חדשה: שמאלנית הסבורה שלא צריך למות בעד ארצנו. יותר מזה — על פיה, טיפשי שאנשים ימותו כדי שנחיה בישראל. הלא אפשר לחיות בניו יורק.

כן, זה היה ב–2007. בינתיים רפאלי התבגרה בתשע שנים וגם דעותיה התבגרו, וכיום היא חרדה ודואגת לחיילים שלנו. לבה עם המגינים ומשפחותיהם. איך התהפכה לנו ככה רפאלי לפטריוטית, אוהבת ציון ונאמנה למדינתה?

ואני לתומי חשבתי, שרפאלי היא יופי, אופנה, סלב, מדורי חברה ורכילות, כל מה שזוהר, אקסטרווגנטי, חיצוני. כשלעצמו זה בסדר גמור, חיובי, אתגרי, אפילו כלכלי, שניתן להזדהות אתו, לחקות, ובמקרה הטוב להרוויח גם כסף רב.

נראה שרפאלי היא אשה בלי כל בעיות מטרידות, היא חיה חיי רווחה וראווה. ומה מצפה לה אחרי הזוהר? הסירו דאגה מלבכם, אחרי כותרת כזאת ב"הארץ", היא יכולה להשתלב בחיים הפוליטיים ולהקים מפלגה: ק"ל (קרולינה למקה) — "בר רפאלי קוראת לכם".

ד"ר צפי שועלי, תל אביב

ההבדל בין הודו לפלסטין

בתגובה על המכתב של שלומי כחלון, "במה טועים הפלסטינים" ("הארץ", 24.8)

ההשוואה בין טענת הפלסטינים שהם עם כבוש לכיבוש הודו, שתחילתו בנחיתת חיילים זרים על אדמת הודו, מעוותת את המציאות ומטילה את האחריות לגורל העם הפלסטיני במקום על מנהיגיו התוקפנים — על העם היהודי, בלא כל בסיס ובלא כל צידוק.

הכרחי להזכיר, שהפלסטינים פתחו במלחמה כללית נגדנו, ובלא התגרות מצדנו, כמוכח הן מהצהרותיהם המתלהמות בטרם פתחו במלחמה והן מגורלם המר של היישובים שכבשו מאתנו במלחמת 1947/8, שנמחקו בידיהם מיד ובאכזריות בלא השארת ולו יהודי חי אחד במקומו. אשר על כן אין לפלסטינים להלין אלא על עצמם ועל מנהיגיהם.

לשחרור הודו לא נדרש יותר מכך שהפולשים האימפריאליסטים יחזרו למולדתם הרחוקה. אבל מנהיגי הפלסטינים נמנעו ונמנעים עד היום לדרוש מאתנו לחזור למולדתנו, ביודעם שדרישה כזאת תחשוף בקלות את העובדה שאין לנו מולדת אחרת — ואזי יקשה עליהם להמשיך להציג את עצמם ככבושים, והאחריות הישירה והבלעדית בגין פירות תוקפנותם (פליטים ואובדן שטחים) תוטל עליהם, כנהוג בין העמים, שכל תוקפן שמפסיד (אם הוא נשאר בחיים) נושא בתוצאות תוקפנותו.

ראוי להתייחס לעובדות יסוד אלו על מנת לאזן את הדיון בנושא הכיבוש ולתרום בכך לפתרון הסכסוך ולהגדלת הסיכוי לעשיית שלום אמת, עכשיו או מאוחר יותר.

משה אהרוני, פתח תקוה

דרישה מיותרת ומטרפדת

בתגובה על "הודאה באשמה" מאת ארי שביט ("הארץ", 25.8)

ארי שביט תובע שנכיר בכך שהוא הראשון שדרש שהפלסטינים יכירו בישראל כמדינה יהודית, כתנאי להסכם בין שני העמים. משום מה נעלם ממנו, שבשנת 1948 הוקמה מדינת ישראל.

במגילת העצמאות נכתב במפורש: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". עד הקמת המדינה, דרשנו להקים מדינה יהודית. זה 68 שנים המדינה היהודית היא עובדה קיימת. לעומת זאת, ישראל התכחשה במשך שנים לעצם הקיום של העם הפלסטיני ולזכותו להקים מדינה עצמאית משלו.

כיהודי וכציוני הגר במדינת ישראל, איני זקוק להכרה של שום עם בזהות של מדינת ישראל כמדינה יהודית. שביט לא דרש מגרמניה שתכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית. גם מירדן ומצרים לא דרש שיכירו ביהדות של מדינת ישראל.

עשרות שנים אנו מתחבטים בשאלה "מיהו יהודי?", האם אנו מצפים שמחמוד עבאס יפסוק במחלוקת זו? לכן, קודם ששביט דורש מעבאס להכיר ביהדות של מדינת ישראל, טוב יעשה אם ידרוש מחברי הכנסת משה גפני ויעקב ליצמן להכיר ביהדות של הרפורמים והקונסרווטיבים.

לדרישה שהפלסטינים יכירו ביהדות של מדינת ישראל יש רק מטרה אחת: לטרפד כל סיכוי להסכם.

יוסף לונדון, הרצליה

הפתעה בדרום צ'ילה

בתגובה על "שרידי כפרו של האלוף האולימפי" מאת יעקוב אברהים ("הארץ", 28.8)

בשנת 1983 בעת טיול באמריקה הדרומית הזדמנתי לכפר קטן ומבודד בדרום צ'ילה, ששמו פוארטו נאטאלס, בפאתי הפארק טורז דל פיינה. הכפר הזה שוכן באזור מרוחק מאוד מכל מקום יישוב אחר, לחופו של פיורד יפהפה.

במרכז הכפר ראינו להפתעתנו מסעדה־חנות קטנה, ששמה "רסטורנט אבו גוש". לשאלתנו על מקור השם, ענתה לנו בעלת המקום, ש"לפני הרבה הרבה שנים הגיעו למקום מירושלים אנשים בשם הזה, שהם אבותי, והקימו את המסעדה".

הרי לכם עוד מקום שהגיעו אליו כנראה בני הכפר אבו גוש, במקרה זה הנסיבות מצערות פחות.

אשר נחמיאס, תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו